שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ב׳ (ג׳)

ופירש"י ותוס' דאם אין איסור בהוצאה אין איסור בטלטול ע"ש ואם איתא הא אכתי איכא משום טעמים של רבינו וזה רבות בשנים שמבואר בגליון הרמב"ם שלי תמי' זו ולא מצאתי מענה ואח"כ כשלמדתי הלכות שבת ישבתי דברי רבינו. אמנם כעת האיר ד' עיני בדרך נחמד דהנה לכאורה תימה לפי מה דאמרו בעירובין דף ק"א דקודם שנפרצו בה פרצות היתה רה"ר אם לא ננעלו דלתותיה ולאחר שנפרצו בה פרצות מקרי כרמלית ע"ש ולפי זה כשדלתותיה ננעלות הו"ל רה"י גמור וא"כ בימי נחמיה בן חכלי' כשבנו חומת העיר כבתחלה וחבבו חומת העיר כמבואר במקרא קשיא טובא דא"כ אמאי אסרו בה טלטול כדאמרו בדף קכ"ז בימי נחמי' בן חכלי' נשנית משנה זו דכתיב בימים ההם מביאים ערימות והרי כל עקרו של טלטול משום גדר הוצאה נגעו בה והרי פשיטא דכל שהיו דלתותיה נעולות כל יום השבת כמבואר במקרא שם דנעל הדלתות וא"כ שוב היה מותר הוצאה בכל העיר דהוה רה"י גמור מה"ת אף ששלמה תיקן ערוב אבל לא שייך לגזור בטלטול אטו הוצאה דהוה רה"י גמור מן התורה וא"כ איך אפשר דגזרו בטלטול משום הוצאה וע"כ פירש רבינו דאז הוצרכו לחדש גזירה אחרת בטלטול משום הנך טעמים של רבינו ולכך התירו וחזרו והתירו כיון דזה נתחדש טעם אחר בימי נחמי' לכך התירו וחזרו והתירו ובאמת הא דגזרו משום הוצאה הי' בעיר אחרת שאין לה דלתות נעולות אבל בירושלים אז בימי נחמיה שהיה לה חומה חדשה נתבטל טעם זה והוצרכו לגזור משום טעמים אחרים. וזה לדעתי מה שאמרו בימי נחמי' בן חכלי' נשנית משנה זו ופירש"י משום דהי' מזלזלים בשבתות והוא תימה דא"כ הי' לו לומר בימי ירמי' נשנית משנה זו דהרי ירמי' הזהירם ולא תוציאו משא ביום השבת כדאמרו בביצה דף י"ב דמהאי נפקא דביו"ט מותר ולפמ"ש רבינו אתי שפיר דבימי נחמי' דצוה שלא לפתוח הדלת כל ימות השבת ואז היתה רה"י גמור וע"כ לא היה מקום שיאסרו הטלטול בירושלים ואז חדשו טעם אחר כמ"ש רבינו ולכך התירו מקצת כלים ואסרו מקצת ולכך נקט רבינו טעם זה וזה הקדמה למה שיבא בפכ"ה בביאור הכלים שמותרים והאסורים וכמ"ש. ומעתה שפיר אמרו דהטלטול בשביל ההוצאה דהא באמת כל שאין דלתותיה נעולות ובמקום שאין לה דלתות נאסר בשביל ההוצאה ושפיר פריך דא"כ לשתרי אבנים דאז לא נתחדש טעם זה דבימי נחמי' בן חכלי' נתחדש זאת. איברא דאף אם הי' דינו ככרמלית והיינו לאחר שנפרצה ג"כ לא הי' מקום לגזור טלטול אטו הוצאה מיהו יש לומר דכיון דעכ"פ כרמלית אסור מדרבנן דדמי לרה"ר ע"כ החמירו גם אז שכבר הי' הגזירה מקדם אבל אם יש לה דין רה"י גמור ושלמה דתיקון עירובין הוא רק משום שלא יבאו להוציא מהשדה לעיר א"כ פשיטא דלא שייך לאסור עוד טלטול משום גדר הוצאה וז"ב ודו"ק ומכ"ש אם נימא כשיטת הרבינו יהונתן דלא נפיק מדין כרמלית אף כשדלתות נעולות כל שאין עושה לה תיקון וא"כ רק בימי נחמי' בן חכלי' נשנית משנה זו דאז הוה כרה"י גמור ואף להפוסקים דלא ס"ל כר"י וס"ל דא"צ שום תיקון נראה לפענ"ד כיון דבמקום שאין דלתות א"כ שפיר שייך גזירה משום הוצאה א"כ לא פלוג חז"ל ואף במקום דאיכא כרמלית כל שאינה רה"י גזרו משום הוצאה אבל במקום שיש לה דין רה"י גמור פשיטא דלא שייך הגזירה משום הוצאה ולכך הוצרכו לחדש תקנה אחרת ומשום הנך טעמים של רבינו ודו"ק ואף דבש"ס משמע דבימי נחמי' בן חכלי' היינו לפי שחללו שבת ביותר ובירושלמי בכל הכלים מבואר הדבר בהדיא כן גם לפמ"ש יש לומר כיון דחללו שבת הרבה ולא הי' מקום לגזור משום הוצאה ע"כ חידשו משום הנך טעמים של רבינו