שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ט (ו׳)

והן נדחה בזה דברי המהרי"ו שהובא בט"ז יו"ד סי' שכ"ד דלפ"ז כיון דאין ברירה שוב אתקצי כל האתרוג ומה גם דנאסר כל האתרוג כיון דהוה טבל וצ"ע בהתוס' להס"ד דהקשו הא אסור לעשר ביו"ט יקשה טפי דאם כן היאך היה יכול לצאת בו והא טבל ביום ראשון אסור ואולי ס"ד דהי' ביום שני ושפיר יכול לצאת בטבל וס"ל דהפסול ביום ראשון ניטל בשני אף שחז"ל עשאוהו כיו"ט ראשון וצ"ע. ובשנת תרכ"ג אמרתי ליישב דברי הרמב"ם הנ"ל עפמ"ש המג"א סי' ער"ט דל"ד לנר שעומד ומצפה מתי תכבה נרו ע"ש ולפ"ז כיון דלכתחלה ודאי בעי הדר משום זה אלי ואנוהו דעכ"פ לכתחלה ודאי בעי זא"ו וא"כ שוב אתקצי ולא שייך לומר דלא בדיל ואמר בפירוש שאינו בודל כיון דאינו עומד ומצפה ע"ז שהרי באמת לכתחלה ודאי אסור משום זא"ו ודוק. עוד אמרתי דיש ליישב ע"פ פשוטו דע"כ לא כ' הרמב"ם דביום שני לא בעי הדר היינו לפמ"ש הר"ן דענין הדר לא נתפרש בתורה מה שיעורו וחז"ל אמרו דזה אינו הדר עד"מ חזזית ושינוי מראה דבאמת כל האתרוג הדר ורק דחז"ל אמרו שבעי שיהיה מהודר מאד זה לא פסול ביום שני אבל מה דאינו הדר כמו ניקבו העכברים דזה אינו הדר לגמרי בזה פשיטא דפסול אף ביום שני ושפיר פריך על רב דאמר דאין זה הדר דזה שוב פסול אף ביום שני וזה דאמרו בריש פרקין בשלמא יבש הדר בעינן וליכא וגם מזה קשה על הרמב"ם ולפמ"ש אתי שפיר דיבש דאינו הדר לגמרי בזה פסול אף ביום שני דיבש הוא חשוב כמת וכדאמרו בירושלמי לא המתים יהללו ובזה פסול אף ביום שני אף להרמב"ם וז"ב ופשוט: