שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ח (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דש"ה דשם עיקר הקושיא דאף למאן דלא ס"ל כרנבה"ק ולא פטור משום ח"כ מכל מקום לפטור משום ח"מ שוגגין ואם כן שפיר כתב דלר"י איכא נ"מ בשוגג דאז חייב וא"ל דאכתי גם ח"כ חייב בשוגג הא עכ"פ יש נ"מ במקום דלא התרו בו על המלקות דמצד המלקות פטור משא"כ בשביל חיוב כרת לרנבה"ק לא שייך ההתראה וא"ל דלרנבה"ק חייב דהו"ל ח"כ שוגגין דזה אינו דאכתי יש נ"מ במקום דהוה לאו שאין בו מעשה או במקום שנתחייב החיוב כרת טרם המלקות וכדומה אך כ"ז דחוק ובאמת שגוף דברי הפ"י בלא"ה תמוהים דא"כ היכא קאמר הש"ס ולאפוקי מדרנבה"ק הא לר"י מתניתין מיירי בלא התרו בו כדמוקי ר"י וא"כ גם רנבה"ק מודה וראיתי להפ"י בחידושיו לדף ל"ה בהא דאמר הש"ס לרנבה"ק קשיא אחותו והקשה דלמא מיירי בשוגג וגם רנבה"ק מודה וכתב דלר"ל ליכא לחלק בין שוגג למזיד ע"ש וא"כ לר"י שפיר יש לומר דבשוגג רנבה"ק מודה והוא תימה גדולה להמעיין בעומק הענין. גם מה שרצה הרב מהיבניב לחלק בין שוגג ללא התרו בו הוא תמוה דהא כל הטעם דרש"י הוא משום דמה שפטור במזיד הוא חידוש ואין לך בו אלא חידושו רק במזיד ואם כן גם בלא התרו בו מהראוי שיתחייב ומה שנראה לי בזה דהנה הא דרנבה"ק פוטר בח"כ מתשלומין אף דלא שייך אשר ירשיעון אלקים משום רשעה אחת דהא הב"ד לא מחייבין ליה רק רשעה אחת משום תשלומין דכרת רחמנא חייבו ועיין צל"ח דף כ"ט בפסחים וצ"ל דרנבה"ק אזיל בתר טעמא דטעמא מאי לא רצתה התורה לחייבו משום שתי רשעיות משום דסגי ברשעה אחת שממילא ישמעו ויראו בשביל העונש של רשעה אחת וא"כ גם בח"כ כיון שרחמנא מחייבו משום רשעה אחת תו לא צריך ולפי זה בשוגג דיפטר בידי שמים א"כ מהראוי שיתחייב ואדרבא בח"מ שוגגין הוה החידוש דלמה יפטור ולפ"ז בלא התרו בו מהראוי שיפטור בח"כ כיון דלכרת ל"צ התראה וא"כ יתחייב ולפי זה קשה היאך כל שוגג בח"כ חייב בתשלומין לרש"י הא יוכל לומר מזיד הייתי רק בלי התראה ואז פטור וא"ל דאין אדם מע"ר דז"א דעכ"פ מעות לא יוכלו להוציא ממנו וצ"ל דמיירי בשוגג גמור דמודה שהיה שוגג וחייב בתשלומין ולפ"ז בקנס דמודה בקנס פטור גם רש"י מודה דאף ח"כ שוגגין פטור מתשלומין ואתי שפיר הכל ודוק היטב כי היא עצה עמוקה דכאן לגבי קנס כ"ע מודו דפטור אף בשוגג ומיושב כל קושית הפ"י והנה לפענ"ד הי' נראה דמה שמחולקין רש"י ותוס' אי לרנבה"ק חייבי כריתות שוגגין פטורין מן התשלומין או לא תלוי בפלוגתת ר"י ור"ל אי חייבי מלקות שוגגין פטורין מן התשלומין דלר"ל דחייבי מלקות שוגגין פטורין מן התשלומין מכ"ש ח"כ דהרי חזינן דרנבה"ק ס"ל כר"מ דלוקה ומשלם ומ"מ פוטר כרת מתשלומין אלמא דכרת חמור ממלקות וכדאמרו בכתובות דף ל"ה אי רנבה"ק קשיא אחותו ופרש"י דרנבה"ק ס"ל דלוקה ומשלם כר"מ ואפ"ה פוטר כרת מתשלומין אלמא דחמור כרת ממלקות מכ"ש שח"כ שוגגין פטורין מק"ו דחייבי מלקות שוגגין פטורין משא"כ לר"י דס"ל חייבי מלקות שוגגין חייבין בתשלומין ואינו פוטר רק מיתה לבד מתשלומין וא"כ יש לומר דגם חייבי כריתות שוגגין חייבין ג"כ בתשלומין וז"ב. שוב ראיתי בשיטה מקובצת בכתובות דף ל"ה גבי אי רנבה"ק קשיא אחותו שכתב ג"כ דלר"ל דמקיש מלקות למיתה וה"ה בח"כ שוגגין דפטור דהוקש ג"כ למיתה ע"ש והוא כעין מ"ש ונהניתי
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.