שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן י״ז (ג׳)

ומעתה זה דקאמר הש"ס דמיפר לה ממנ"פ דאם דרבנן הוא פשיטא דיכול להפר ואף אם דאורייתא ולא נדרה על דעתו עכ"פ קטן אוכל נבילות הוא ואין ב"ד מצוין להפרישו ואם כן ממנ"פ יוכל להפר. אך לפי זה עדיין יקשה דאיך מיפר לה דהא לספות בידים אסור וניהו דאם דאורייתא היא לא אכפת לן בהפרתו מכל מקום דלמא באמת דרבנן היא ויכול באמת להפר ורק דאולי לא נדרה ע"ד דסברה דהיא דאורייתא אבל עכ"פ הוא ספי לה בידים שהוא ס"ל דיכול להפר וספי לה בידים וצ"ל דמכאן ראיה ברורה דבאיסור דרבנן מותר לספות בידים וא"כ ממנ"פ מותר להפר דאם דאורייתא לא אכפת לן ואם דרבנן היא שוב הוה קטן אוכל נבלות ומותר לספות בידים דאף דלא נדרה ע"ד מ"מ מה איכפת לן בהפרתו וז"ב