שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״נ (ו׳)

ולכאורה רציתי לומר דלר"י לפי הס"ד שפיר יכול להקדישו לרדיא וכמו דמכרו מכור לר"י לרדיא עכ"פ ולכך יכול להקדישו ג"כ אבל ז"א דאם כן נפלנו ברבוותא אי קדושת דמים פקעה בכדי והדברים עתיקים ועיין נדרים דף כ"ט פלוגתא דב"פ באופן שדברי המהרש"א בתירוצו תמוה אבל לפמ"ש אתי שפיר דלר"י שפיר מפקיע במטלטלי דהא יכול למכרו עכ"פ לרדיא ואינו של הניזק לגמרי ושפיר יכול להפקיע הקדושת דמים וכיון דהפקיע הפקיע מה שאין כן לפי המסקנא דאתאן לר"ע והא דהקשו התוס' לשיטת ר"ת אף דגם לר"ת יש לומר דבכה"ג דמכרו אינו מכור אף לרדיא א"י להפקיע ונראה דלפי שיטת ר"ת דגם קדושת דמים יכול להפקיע משום דקדושה אלים ורק דבמקרקע כיון דעומד לגבות הוה כשלו א"כ דוקא מקרקעי דלא ניידי אבל שור דיכול להבריחו לאגם אינו ברשות הניזק ויכול להפקיע גם קדושת דמים וז"ב. ובאמת לפמ"ש הרשב"א דקדושת דמים אינו רק שעבוד ומה אולמא האי שעבוד מהאי שעבוד וכמ"ש יש ליישב ג"כ קושית המהרש"א הנ"ל דלר"י דס"ל דשמין א"כ אינו רק שעבוד אפשר דקדושת דמים יכול להפקיע מידי שעבוד כיון דיכול לסלוקי בזוזי משא"כ לר"ע דס"ל דיוחלט השור א"כ גם דברי המהרש"א י"ל עד"ז וז"ב. ובגוף הדין נראה לפענ"ד דהדבר תלוי במה שנחלקו התוס' והרשב"א אם מתנה שוה למכר דיכול להפקיע השעבוד דהתוס' בכתובות דף מ"ט ד"ה הוא ואשתו כתבו דדוקא מכר ולא מתנה (והמלמ"ל פח"י ממלוה רמז לזה אבל כתבו בשיבוש בפ' בתרא וצ"ל כתובות דף מ"ט) והרשב"א סי' תרח"י דעתו דה"ה מתנה ולפי זה לשיטת הרשב"א דגם במתנה ה"ה הקדש דמ"ש אבל אם בעינן מכר דוקא וכמ"ש התוספת וע"כ דהטעם משום דיש לו פסידא משא"כ במתנה א"כ גם הקדש אין לו פסידא להקדש כמו מתנה ועיין קצה"ח סי' קי"ז ס"ק א' שלא הרגיש בדברי התוס' בכתובות הנ"ל ובדברי המלמ"ל הנ"ל ויש להאריך בזה ודוק ועיין מהרי"ט חלק יו"ד סי' נ"ד הנ"ל שכתב בלשונו דהקדש לא גרע ממכר או רק מטלטלי לאחד הרי דפשיטא לי' דמתנה שוה למכר ומש"ה דימה הקדש למכר או נתן אבל לשיטת התוס' צ"ע בזה ודוק. שוב ראיתי שקושית המהרש"א הוא שהבין דדברי התוס' לא קאי על הא דתני ר"ת בר מערבא קמי' דר"א דמכרו אינו מכור והקדישו מוקדש רק על מה דת"ר דמכרו מכור והקדישו מוקדש דמפרש הש"ס כדר"א וע"ז כתבו התוס' דבלא דר"א לא קדיש וע"ז כתב המהרש"א דלעיל לא הוה קשיא להו דיש לומר דבאמת אליבא דר"ע אף בלא זה קדוש רק לר"י אינו קדוש דהו"ל קדושת דמים אבל כאן אזלינן אליבא דר"י ועשטמ"ק דנראה שהבין ג"כ דברי התוס' כן אבל אכתי קשה מה שהקשיתי לעיל דאיך אפשר דלר"י יהי' קדושת דמים מפקיע מידי שעבוד וצריך לומר כמ"ש ודוק