שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ז (ו׳)

והנה בשנת תרי"ז ה' תצוה הגיעני תשובה מהרב מוה' מיכל היבנר אבד"ק ניזנוב ושאל במה שאירע שסידר קידושין זה יותר מד' שבועות והלך השמש ולקח מבעה"ב טבעת קידושין ואמר בפירוש שנותן לו במתנה עמ"ל ואחר החופה נאבד הטבעת קידושין מידה ומי שנתן הטבעת קידושין שואל או הט"ק או דמיו וזה משמיט עצמו גם יש להם הכחשה שמי שהשאיל הט"ק אומר ששוה שתי כסף והמקדש אומר שא"י אם שוה אף המחצה וע"ז שאל שתים אחת דיש לחוש להקידושין עצמן שאם אינו מחזיר לו הט"ק או דמיו הרי נתבטל המתנה דהרי ע"מ יש שני דיעות אם צריך משפטי התנאים וא"כ יש חשש על הקידושין עצמם וגם לגוף הדין לפמ"ש הקצה"ח דאף בלא משפטי התנאים כיון שהמעשה קיים א"כ שוב צריך לשלם לו מטעם שכירות. והנה מ"ש מעלתו דל"ש להעמידו בחזקת מ"ק דמוקמינן בחזקת המוחזק כמ"ש התוס' בכתובות דף כ' גבי נכסי דבר שטיא. הנה לא היה צריך לזה ויעויין מלמ"ל פט"ו מהלכות מתנה דכל דהי' מכר או מתנה בודאי רק שהספק אם צריך להחזיר הוה הלוקח או המקבל מוחזק וכמ"ש הרשב"א יעו"ש וה"ה כאן ובזה היה נראה לפענ"ד דמ"ש מעלתו דצריך להחזיר מתורת שכירות הנה זהו כשודאי לא נתבטל המעשה אבל כאן דהוה ספק שמא אין כאן קידושין וא"כ נתבטל המעשה ושוב כיון שלא נתקיים המעשה א"כ א"צ להחזיר ויתבטל הקידושין. ואולי כיון דעכ"פ ספק קידושין הוה מקרי קצת נתקיים המעשה. אמנם מצד אחר יש לומר לפטור אותו מטעם שכתב הרשב"ם דאף בגניבה ואבידה פטור דלא נעשה שומר עליו א"כ שוב פטור רק שצריך לשבע שנאבד מידו ויפה כתב בזה דהרי עכ"פ ספק הוה אי קי"ל כרשב"ם בזה וא"כ א"י להוציא מספק. ומ"ש מעלתו לפקפק דהיה צריך להחזיר מיד בשעת צאתו מהחופה וכל שלא החזיר נתבטלה מתנתו ושוב חייב בגניבה ואבידה. ז"א דכל שמתחלה לא בא לידו בתורת שמירה שוב לא נתחייב לשמור דהרי לא קיבל שמירה אח"כ. וגם לפענ"ד המנהג שהולכת בו האשה ג' ימים וא"כ יש ספק שמא נאבד בתוך משך הזמן. אמנם לענין הקידושין לכאורה תלוי בספיקו של המלמ"ל בפ"ג ממתנה אי נתבטלה המתנה כשנאנס ואפ"ה פטור דלא הוה רק בנפקד או דלא יתבטל ממתנה כלל. אך נראה דלא נתבטלו מקידושין כלל דהא באמת המקדש אינו יכול לקדש אותה במתנה עמ"ל כדקיי"ל סי' כ"ט דהו"ל דומה לחליפין וע"כ שהוא לא הודיע לה והיה דעתו שיקנהו לה או הטבעת ויחזיר לו דמיו או שיקנהו ממנה וכמ"ש הרא"ש ועב"ש סי' כ"ח ס"ק מ"ה וא"כ היא בודאי מקודשת והספק אינו רק אם יחזיר להנותן ט"ק או הדמים ומספק נפטר ושוב האשה מקודשת כנלפענ"ד ודו"ק היטב כי הדין דין אמת. והנה בגוף ההכחשה לכאורה היה נראה לפענ"ד בלא"ה אף אם פשע דיכול לומר שלא קבלתי שמירה רק כפי שווי שחשבתי ששוה ועיין בש"ך סי' ע"ב גבי סייף ודו"ק: