והנה בגוף האיבעיא דע"א ביבמה אם נאמן נראה לפענ"ד דסברת הש"ס היא כך דהנה הט"ז באהע"ז סי' י"ז חידש דלכך חשו בע"א בקטטה שמא שכרה העד וכ' הט"ז דגם למ"ד משום מלתא דעל"ג צריך גם לטעם דדייקא ומינסבא ולפ"ז הא בגיטין דף ס"ז אמרו דכל שאינו רק דיבורא בלבד שייך החשש שמא תשכור עדים דדיבורא מקרי ואמרי וכיון דדיבור שלא נעשה מעשה על ידו מקרי דיבור בעלמא א"כ כאן דע"י עדותו לא תנשא עד דדייקא ומנסבא א"כ אינו רק דיבור בלבד שוב חיישינן שמא תשכור עד ודפח"ח ע"ש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קמ״ה (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.