שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קל״ב (ו׳)

וע"ד שאמרו גבי שלמה ארבה ולא אסיר ולכך לא נפסל לעדות ור"ש אמר דסוף סוף ארבעים בכתפיה וכשר והיינו דאינו רק סייג מכל מקום כל שהוא ארבעים בכתפיה הוא מקרי רשע וז"ב כשמש. ובזה נראה לפענ"ד מה דאמרו ומודה ר"נ לעדות אשה דפסול ואמרו ל"ש אלא לאפוקה אבל לעיולה לית לן בה והיינו דכיון דכל הטעם של ר"נ דמה שחשוד על העריות כשר לעדות היינו אף דבשביל הנאתו עושה היינו מה שחישב שאינו רק משום סייג ומ"מ לא יעבור על עבירה עצמה אבל איך יעיד שקר והוא מכשיל תיכף ולפ"ז בעדות אשה שע"י עדותו שמת בעלה או גירשה עדן לא בא האיסור ויוכל להיות שלא תנשא לאחר א"כ שוב חשוד ולכך לעיולי כשר שעושה תיכף העבירה שכל שמעיד שפלוני קדשה הרי תעבור על האיסור תיכף על ידו ולפ"ז צ"ל דלא גרס מה שסיים בש"ס פשיטא מ"ד וכו' ושוב ראיתי שהרי"ף גורס שפסול בין לאפוקי בין לעיולי וברמב"ם לא מצאתי בהחפזי לשון דחשוד על העריות כלל ואולי משום דכיון דפסק כר"ש כמ"ש הרי"ף וא"כ כל שארבעים בכתפיה בודאי פסול ועיין פי"ט מסנהדרין שכ' ג"כ דחיבוק ונישוק וכל קריבה לוקה וזה הנקרא חשוד לעריות ועיין בכתובות דף י' דמהימן ומסגי לי' כופרי ובש"ע אהע"ז סי' ס"ח ודוק.