שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ח (ו׳)

והנה במה שהקשה המלמ"ל שם על מה דצדד שם דכל שעשה תשובה מקריב גם על מה שחטא בעת שלא שב מידיעתו והקשה מהא דאמרו במס' יומא דף פ' דהאוכל חלב צריך שיכתוב לו שמא יבא ב"ד אחר וירבה בשיעורין והקשו ע"ז דהא בעינן שיהיה שב מידיעתו וכן הקשה הש"ס פ"ק דהוריות הרי דאף בעשה תשובה אח"כ לא מהני כל שבאותה שעה לא שב מידיעתו. לפענ"ד נראה לי דבפשיטות ל"ק דע"כ לא אמרינן דכל ששב מביא רק היכא דבעת החטא הי' חטא בזה שפיר י"ל דאח"כ כשעשה תשובה מביא קרבן על חטאו אבל היכא דבעת חטאו סבור שפטור היה א"כ בעת ההוא ודאי לא חשב כלל שיביא קרבן וסבור שפטור ע"ז דהוה חצי שיעור א"כ איך יביא קרבן ובזה גם הת"ק דר"ש ס"ל דבכה"ג לא מקרי שב מידיעתו דהא בעת שעשה סבור שפטור וע"כ לא נחלקו רק באינו שב מידיעתו מפני שרצה לעשות איסור בזה ס"ל להת"ק דמ"מ מביא אח"כ הקרבן ור"ש לא ס"ל כן משא"כ בסבור שפטור וז"ב וא"ל דהא מ"מ אסור עכ"פ בחצי שיעור ולא סבר שמותר לגמרי ז"א דכבר האריך המלמ"ל פ"ב מהלכות שגגות ה"א ופרק י"ב דכה"ג דהורו הב"ד ונתפשט השיעור בכל ישראל בכה"ג ודאי פטור דתלה עצמו בהוראת הב"ד שכל ישראל הורו כן ע"ש ודבריו נכונים ומוכרחים ועיין בחידושי מהר"ם בן חביב ביומא דף פ' שנתקשה בהמימרא דר"א שם ולפמ"ש המלמ"ל יתיישב הדבר ובלא"ה נראה כוון דעיקר השגגה תלוי שישגוג בלאו וכרת א"כ כל שהוא חצי שיעור ניהו דהוא אסור עכ"פ בלאו וכרת אינו ולא שייך שגגה בזה ודו"ק. והנה במה שאמרו שמא ירבה בשיעורין או שימעט בשיעורין נראה לפענ"ד דהכוונה דהא השיעורים הם כזית וכביצה וכדומה וידוע כי הדורות מתקטנים וגם הגידולי פירות וכדומה מהצמחים ובע"ח מתקטנים ומה"ט דעת הגאון בעל הצל"ח להחמיר בשיעורים שראה שנתקטנו כמ"ש בצל"ח סוף פסחים ולכך חשו שב"ד אחרון ירבה בשיעורים או להיפך שיגדילו השיעורים דס"ל דלעתיד יתגדלו הדברים ודוק. ובזה יתיישבו קושית המלמ"ל ומהרמב"ח הנ"ל וגם יתיישב מה דק"ל טובא לשיטת רבינו הרמב"ם דהל"מ לא מצינו מחלוקת והא שיעורים הל"מ ואיך יחלקו בזה וצ"ע בשו"ת חות יאיר סי' רצ"ב ולפמ"ש י"ל דנחלקו בזה איך משערין אם לפי הדורות או לא ודוק. והנה במ"ש למעלה בשם המלמ"ל שצדד דזבח רשעים תועבה ל"ש רק מחטאת אבל בעולה דהוא לדורון לא שייך זה אני תמה דהיאך אפשר לומר כן הא אמרו בשבועות דף י"ב ע"ב אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה ואי דעביד תשובה כל יומא נמי ושם פריך האי עשה ה"ד והרי בעשה מביא עולה דעולה בא על עשה ול"ת הניתק לעשה כדאמרו ביומא דף ל"ו וכ"פ הרמב"ם פ"ג ממעשה הקרבנות הי"ד וא"כ על עולה ליכא קושיא כלל דל"ש זבח רשעים תועבה בזה והתימה על המלמ"ל שצדד הרבה בזה לדחות ולא זכר שם דברי הש"ס הלז. אך זה טעות דזה דוקא בעולה שאינו בא לכפרה אבל השעיר המשתלח שבא לכפרה על כל ישראל וא"כ איך שייך לומר שאינו בא לכפרה ושפיר פריך הש"ס אי דלא עשה תשובה זבח רשעים תועבה. אמנם אי קשיא הא קשיא דאכתי מה פריך אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה הא אמר ר"מ ביומא דף פ"ו ע"ב גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כלו וא"כ דלמא באמת החוטא לא עשה תשובה רק שכיון שהכה"ג מתודה ועשה תשובה הרי מוחלין לכל העולם וא"כ לא מקרי זבח רשעים תועבה. אך זה אינו כיון דהוא לא עשה תשובה רק שהכה"ג התוודה עליו עכ"פ אינו נמחל לו רק עד שיכפר עליו השעיר המשתלח דדוקא בעשה תשובה הוא דאינו זז משם עד שמוחלין לו וא"צ שום סיוע אבל כל שלא עשה תשובה הוה כמו ל"ת שאף בתשובה היסורין גומרין הכפרה כמ"ש רבינו ה"ד וא"כ ממילא גם בעשה תשובה כל שלא עשה הוא תשובה עכ"פ צריך השעיר לכפר וא"כ כ"ז שלא נקרב השעיר אינו מכופר ושוב הוה זבח רשעים תועבה. ובלא"ה לפמ"ש המהרמב"ח שם אין מוחלין לכל העולם רק כשהם מחצה על מחצה ע"ש א"כ ל"ק.