שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ו (ו׳)

והנה בשנת תרכ"ה באו לפני שני אנשים ורצו לברור להם בוררים ואחד בחר לו הרב מגלינא וטען השני שהרב מגלינא הוא קרוב של הבע"ד והוא אתו שני בשלישי והדין הי' כבר עם אמו ואמו היתה שני בשני עם הרב מגלינא וא"כ אולי יהי' עוד דבר שיהי' שייך להאם והוא פסול שהוא קרוב שני בשני עם האם והנה בסי' י"ג לא נתבאר כלל אם בזבל"א פסול קרוב אך בסי' ז' כתב הסמ"ע בס"ק כ' שהפסול מה"ת פסול גם בזבל"א כמ"ש המהרי"ק והוא מהמשנה. ולכאורה רציתי לומר דדוקא אם לא ביררו תיכף השליש דיכול להיות שלא יבררו כלל השלישי כמבואר בסי' י"ג שא"צ לברר השלישי כשיכולים להשוות עצמן א"כ אז שפיר פסול קרוב דזה שנעשה בורר צריך לפסוק עפ"י דין תורה רק שמהפך בזכותו כל מה שיוכל לחפש וא"כ כשהוא קרוב באמת פסול אבל כשבררו להם השלישי א"כ שוב העיקר מה שיאמר השלישי וא"כ מותר להיות הקרוב וכמו שמותר להיות אוהבו כל שאינו אוהב ממש ומטעם שכתב המהרי"ק והסמ"ע שם דהעיקר תלוי בשלישי וא"כ מה דאמרו במשנה אימתי כשהם קרובים או פסולים מיירי כשהן רק שני בוררים וכפשטת לשון המשנה שם זה פוסל דיינו של זה וכו' וע"ז אמרו חכמים אימתי כשהן קרובים או פסולים והיינו כשהן בעצמן יבחרו להם שלישי דאז יוכל להיות שהקרוב יסבב שישוו עצמם ויטה לב הבורר השני שלא יצטרכו לקחת להם שליש אבל כשבררו להם שליש אז לא אכפת לן. אמנם אחר העיון ז"א שגם כשבררו להם שליש כל שהשוו עצמם א"צ להשלישי וא"כ שוב פסול קרוב מה"ת והנה בסמ"ע ובמהרי"ק שם מבואר דפסול מה"ת הוא דפסול בזבל"א ומשמע הא פסול מדבריהם כשר בזבל"א. ולכאורה יש לדקדק אפכא דהרי מבואר במהרי"ק שם מה שפסול מצד חסידות וחומרא בעלמא הוא דכשר בזבל"א אבל מה שפסול מצד פסול אף שהוא דרבנן ג"כ פסול אך לפמ"ש היה מקום לומר דוקא פסול מה"ת הוא דפסול דהרי כל שבררו השלישי ל"ש כ"כ הפסול של הקרוב דהעיקר הוא השלישי ולפ"ז כל שיש ספק אולי לא יצטרכו השלישי א"כ בפסול דרבנן אזלינן לקולא דיצטרכו להשלישי וא"כ שוב לא מפסל אבל בפסול תורה יש לחוש שמא לא יצטרכו להשלישי וגם יש לומר דמלתא דפסיקא נקט דבאמת אם לא בררו השליש גם בפסול דרבנן פסול אבל אם בררו השליש אז בפסול דרבנן כשר ולכך נקט הסמ"ע פסול תורה דוקא כן הי' נראה אמנם יש לומר דבר חדש דאף אם יבררו השלישי ג"כ פסול קרוב ומטעם דל"ש לומר דהעיקר הוא השלישי דהרי גם בדיינים אם נמצא אחד מהם קרוב פסול כל הדיינים והארכתי בזה במק"א א"כ שוב יש לומר כיון דבאמת גם הבוררים צריכין להיות עפ"י דין תורה רק שמחפשים כל הזכותים וכמבואר בסי' י"ג ולפ"ז מה בכך שהעיקר הוא השלישי הא מ"מ נמצא אחד מהם קרוב או פסול ופוסל כל הדיינים ולפ"ז הרי נודע גם בעדות דנמצא אחד מהם קרוב או פסול דבטל כל העדות דבפסול דרבנן לא אמרינן זאת כמ"ש בכנה"ג חו"מ סי' ל"ו ומכ"ש בדיינים לכך דוקא פסול מה"ת הוא דפסול והנה לפמ"ש הט"ז בסי' י"ג כל שמתחלה בררו השליש א"י להיות בלא שליש אם כן אפשר דכשר בקרוב וגם התומים מפקפק בגוף הדין דמוכרחים לקבל להם השליש אף שלא בררו מתחלה השליש ועכ"פ בנ"ד דכעת הוא שני בשלישי דודאי כשר ואף שיוכל להיות שיגיע גם להאם איזה ענין מ"מ נראה לפענ"ד דגם שני בשני אפשר דאינו פסול רק מדרבנן וע"כ אפשר דכשר להיות בורר כיון דאינו רק ספק ובררו להם תיכף השלישי כנלפענ"ד.