שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ו (ג׳)

וראיתי להגאון מוהר"ב הנ"ל שהקשה על הרמ"א דכתב דבדיינים קבועים לא יוכל לומר לא אדון בפניהם והלא מי לנו גדול ממשה רבינו וב"ד טרם שתיקן שופטים ואפ"ה הוסיפו דיינים והשב יעקב נדחק שם דחור ושבעים זקנים היו גם כן קבועים ויוכלו להוסיף מקבועים על קבועים דכלם הי' נקראים קבועים. ולפענ"ד הדבר תלוי במחלוקת הסמ"ג והטור בסי' י"ד דאם יש שני ת"ח בעיר והאחד קטן מחבירו דעת הסמ"ג דיכול לומר שידון בפני הקטן ממנו והטור חולק דמקטן לגדול יכול לחזור ולא מגדול לקטן אם כן כאן במשה רבינו שהיה בודאי הגדול מהזקנים וחור ואהרן אם כן לדעת הטור פשיטא דלא הי' יכול לטעון בהוספת דיינים וגם לדעת הסמ"ג כבר כתב הב"י דכוונתו כיון שיכול לדחותו להקטן אם כן יכלו לברור הב"ד השוה לשניהם ואם כן מאי תיקן במה שתקן להם שופטים. אבל לפמ"ש יש לומר דקודם שתיקן שופטים לא הי' מקרי קבועים ולכך יכלו להוסיף וגם משה רבינו אף שהיה יחיד מומחה לפענ"ד כל שלא הי' לו דינים ומשפטים קבועים מפי הבורא יתברך לא הי' נקרא מומחה שידון האדם בע"כ ועיין בסי' ג' ס"ב מה נקרא מומחה ולכך יעץ יתרו שישאל מפי הקב"ה תורה וישים להם דיינים קבועים ולא יוכלו להוסיף ולא לחזור. ומ"ש הרמ"א בסי' י"ג דאם הנתבע אומר שיברר שנים וכו' מיירי בעיר שאין דיינים קבועים דאז יוכל לברר זבל"א וע"ז חידש דיכול להוסיף דיינים גם כן אבל כשכבר טענו א"י לחזור ולא להוסיף ובזה כל פסקי הש"ע קבועים ונכונים. ובגוף ראיית הסמ"ג הנ"ל בסימן י"ד ס"ב שהביא מב"ד דר"ה ורב חסדא לפענ"ד המעיין בש"ס ב"מ דף ל"ב יראה דרב חסדא הי' תלמיד חבר דר"ה ובכה"ג אפשר שלא מקרי קטן הימנו דר"ח אמר שרבו צריך לו ועיין ביו"ד סי' רמ"ב. ובזה נראה לי דלכך כתב הטור על הסמ"ג דל"נ ותמה הב"י למה דחה ראית הסמ"ג ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ודוק.