שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ו

על מה ששאלת בהא דאמר בספרי פ' דברים הובא ברש"י בחומש על פסוק איכה אשא לבדי טרחכם מלמד שהיו טרחנים הי' אחד מהם רואה את בע"ד נוצח בדינו אומר יש לי עדים וכו' מוסיף אני עליכם דיינים ושאלת דמהלשון משמע דמיירי שכבר טענו בע"ד דהרי ראה שהיה חבירו נוצח בדין וא"כ שוב לא מועיל הוספת דיינים דהרי א"י לחזור בו וכל שא"י לחזור לא מועיל הוספת דיינים כמבואר בש"ע חו"מ סי' י"ג ס"ג בהג"ה עכ"ד. הנה יפה העיר אבל תמהני דזו שאילת הראשונים הרמב"ן בביאורו על התורה שם נתקשה בזה. אמנם תירוצו אינו מובן שכתב ושמא נלמד מכאן שיכול אדם לומר ב' דיינים אני בורר לי וכן תברור אתה והם יבררו עוד א' ויהי' ה' וכו' דהוה כאומר נלך לבית הוועד ע"ש באורך ודבריו סתומים דמשמעות לשונו הוא שיכולין לברר בתחלה קודם שטענו לפניהם אבל אינו תירוץ על הקושיא שהקשה דמהספרי משמע דאף לאחר שטענו יכול לברר. ואם כוונת הרמב"ן דגם אח"כ אף שא"י לחזור מ"מ יכול להוסיף דיינים א"כ הי' לו לבאר הדין כן וכבר נתקשה בזה הגאון מוהר"ר ברוך אבד"ק פיורדא הובא בשו"ת שב יעקב חלק חו"מ סי' א'.