וכאשר עיינתי בזה מצאתי בשו"ת מהרי"ל סי' ל"ג הובא באחרונים וז"ל וכן ראיתי למהר"ש שמתיר לאכול בערב ר"ה מבעוד יום ומהר"א מווינא כתב בנימוקו ויש שאין אוכלין ביום כדי שלא יוסיפו מחול על הקדש בהאי יו"ט משום דיומא דדינא הוא וכמדומה שכן הורה מהר"ם ממגענצא ועל טעם זה תמהתי דהא כבר קדשהו בתפלה ושמא על הכוס עיקר דהוה דאורייתא עכ"ל מהרי"ל ומשמע דמודה עכ"פ דאין להוסיף מחול על הקדש משום דיומא דדינא הוא רק דקושייתו דהא כבר התפלל וכבר עשאו קודש בתפלה והנה שו"ת מהרי"ל אינו ת"י רק כפי מה שהובא באחרונים ולא ידעתי על מה קאי אם אכילת רשות או לענין סעודת מצוה דהיינו כיון שמתענין בער"ה אם נזדמן לו סעודת מצוה מתפלל ערבית מבע"י ואוכל כיון שיו"ט הוא או כיון שאסור להשלים התענית בערב יו"ט דעת המהר"ש שיאכל מבע"י שלא להשלים ועיין מג"א סי' תקפ"א ס"ק י' מ"ש בשם הלבוש ובאמת בגוף הדין שכתבו הקדמונים דאין אוכלין ביום משום דיומא דדינא הוא באמת שטעם חלוש הוא והרי אנו מכבסין ומסתפרין בר"ה מפני שאנו בטוחים שיוציא לאור דינינו ויצדקנו במשפט כמ"ש הטוש"ע סי' תקפ"א ועיין ט"ז שם ס"ק ח'. אמנם לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה הרר"י בפרק תפלת השחר כתב שי"א דיו"ט של ר"ה כיון דתלוי בר"ח אם טעה ולא הזכיר של ר"ה בערבית אין מחזירין אותו דכר"ח דיינינן ליה ונוכל לומר שאעפ"י שתלוי בר"ח כיון שהוא יו"ט ומצות יו"ט אלימא טפי שיש בה איסור מלאכה מה שאין כן בר"ח וכו' יותר יש לנו לדון אותו כמו יו"ט מלדון אותו כמו ר"ח ע"ש ולפ"ז ל"מ להי"א דאין מחזירין אותו דכר"ח דיינינן לי' דתלוי בר"ח א"כ הא לא מצינו בר"ח דצריך להוסיף על ר"ח אלא אף לפי מה שחולק עליהם הרר"י וכתב דיו"ט הוא עכ"פ משמע שא"צ להוסיף דאל"כ מה ענינו לר"ח דבר"ח ודאי א"צ להוסיף וביו"ט צריך להוסיף וא"כ ודאי צריך לחזור דע"כ משום קדושת יו"ט קאתינן עלה וע"כ דגם הרר"י ס"ל דא"צ להוסיף בר"ה מחול על הקודש ומכאן יצא להראשונים שכתבו שאין לאכול ביום כדי להוסיף דאין מוסיפין בר"ה. ובזה נ"ל ליישב דברי המהרי"ל התמוהין שהקשה דהא כבר קדשהו בתפלה ושמא על הכוס עיקר דהוה דאורייתא והדבר תמוה דאף דנימא דהמהרי"ל ס"ל דקדוש יו"ט ג"כ הוה דאורייתא וכמ"ש בשטה מקובצת פ"ק דביצה מ"מ על הכוס ודאי דהוה מדרבנן ועיין מג"א סי' ער"א ס"ק א' וכבר תמהו עליו האחרונים בזה ולפמ"ש י"ל דבר חדש דאף דבכ"מ ואף בשבת התפלה הוא עיקר והכוס אינו רק דרבנן מ"מ בר"ה שאני דמתפלה אין ראיה די"ל דמשום ר"ח אתינן עלה והרי מטעם זה היה דעת הי"א בהרר"י דאם לא הזכיר של יו"ט אין מחזירין וא"כ אינו ניכר שהוא יו"ט ולכך העיקר הוא בכוס דבזה ניכר שיו"ט הוא דבר"ח א"צ כוס.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
