שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ד (ג׳)

ובאמת גוף דברי הט"ז שחידש דמלתא דעל"ג ל"מ לכתחלה רק מכח דייקא זה גופא תמוה דבמלתא דעל"ג מהראוי להאמין טפי דמצינו בכמה מקומות דבמלתא דעל"ג מהימן ועיין בשו"ת תשב"ץ ח"ר מסי' ע"ז והנמשך שהאריך בזה בכמה מקומות. והארכתי בזה בכמה תשובות אך לפענ"ד נראה דבר חדש דבאמת לא חיישינין שמא תשכור עדים כל דיכול לבא לידי מעשה כמ"ש התוס' בגיטין שם. אך זה דלחוש שמא ישקר לגמרי זה לא אמרינין דודאי לא ישקר וזה אינו חשוד רק בדיבור גרידא. אמנם כיון דחושש לבדדמי א"נ בכה"ג שנדמה לה שמת וכן לע"א יש לחוש בכה"ג שמא ע"י שכירות ממון נדמה לו דודאי מת ועי"ז יעיד שקר כיון דאינו משקר גמור וזהו שחידש הרמב"ם שמא תשכור עדים וזה ברור כשמש ולפי זה אני אומר דבר חדש דכל שיש סימנים אף שהן גרועים כל דמעיד בט"ע ועם סימנים גרועים שוב ל"ח בדדמי כמ"ש התוס' ריש האשה שלום עיי"ש בדף קט"ו ד"ה וקאמרו סימנים עיי"ש בתירוץ השני דאף למ"ד סי' דרבנן ע"י טב"ע מועיל ולפי זה ה"ה סימנים גרועים רבים דהמה כמו סי' אמצעי וא"כ שוב בכה"ג לדידן דקיי"ל משום מלתא דעל"ג ולא משקר וא"כ שוב ליכא למיחוש בדדמי וא"כ כאן שהי' סימנים גרועים עם טב"ע שוב לא חיישינין לבדדמי ולמשקר ל"ח דהא מלתא דעל"ג לא משקר ואם כן נאמן הע"א אף בקטטה ויש לי להוסיף דענין בדדמי לא שייך רק במחשבה שע"י שנדמה לו כן יתהפך המחשבה אבל לשקר בדיבור זה לא חיישינין כמ"ש הסמ"ע לענין אוהב ושונא דכשר לעדות ופסול לדיינות דהמחשבה יש לחוש שיתהפך משא"כ המעשה לא ישנה ולכך כל שיש טב"ע עם סימנים תועיל ולפענ"ד כמה מעליותא הא שמעתתא מה שחדשתי בזה. יסלח לעיין בזה ויאמין לי כי לא עיינתי בספרים בזה רק מה שעלה על דעתי כתבתי ועכ"פ צריך להיות ב"ד בהתרה כדין מי שנתרת ע"י ע"א דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה: