שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קכ״ב (ו׳)

ובראשית ההשקפה תמהתי על דבריו דא"כ איך אמרו בכתובות דף כ"א דהנח לקיום שטרות דרבנן והא מוציאין ממון עי"ז וצ"ל דבעת הקיום אין מוציאין עדיין ממון רק שמקיימין השטר וכעין זה כתבו התוס' בחולין דף צ"ו לענין מה דמוציאין השטר בסימנים דלא מקרי מוציא ממון ע"ש ולפ"ז הא דאמר כאן והא בדרבנן עד נעשה דיין היינו דאף דמוציאה עצמה מבעלה וחשוב כמו הוצאת ממון וגם נוטלת הכתובה וכדומה וצ"ל ג"כ דכעת אינן רק מקיים בלבד והיא אינה מתגרשת עדן ולפ"ז כשהיא בעצמה תביא שוב פסול משום דנתגרשה עי"ז והוה כמו הוצאת ממון ולא נעשה עד עדיין ודו"ק. וצ"ע בהא דאמרו בשביעית פ"י מ"ד דהדיינים חותמים או העדים ופירש הרמב"ם והרע"ב דכיון דהוא דרבנן העד נעשה דיין וקשה הא שם בודאי מוציאין ממון עי"ז שאין השביעית משמטתו דלא קרינן ביה לא יגוש דהו"ל כנגוש ועומד וכגבוי דמי וא"כ שוב לא יוכל העד לעשות דיין להוציא ממון וצ"ע. מיהו בלא"ה צ"ע דל"ש בזה דרבנן דבשלמא קיום שטרות דמה"ת א"צ קיום א"כ כל שנתקיים בדרבנן עד נעשה דיין אבל התם דמדאורייתא משמע וע"כ דחז"ל תקנו פרוזבול לא משמט א"כ באו לעקור ד"ת ועיין גיטין דף ל"ו דהקשו על הלל איך עקר דבר מן התורה ותירץ אביי בשביעית בזה"ז ולרבא משום הפקר ב"ד הפקר וא"כ אדרבא בזה ודאי אין עד נעשה דיין וצ"ל דס"ל שביעית אינו רק מדרבנן וא"כ כל ענין פרוזבול אינו רק מדרבנן ודו"ק ועכ"פ על המהר"ם מינץ קשה ודו"ק