שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קי״ט (ג׳)

וע"ז האריך מעלתו לברר אם הוא ריבית קצוצה וכתב שמדברי הראב"ד והרי"ף והרשב"א והר"ן נראה דבאתרא דמסלקי הוה רבית קצוצה לבד דעת רש"י דלא הוה רק אבק ריבית אבל כאן כיון דקצץ בפירוש הוי ריבית קצוצה וכמ"ש המח"א הלכות מלוה ולוה סי' י"ב ועכ"פ לדעת הפוסקים דלא כרש"י בודאי הוה ר"ק ועש"ך סי' קע"ב ס"ק ז'. והנה החו"ד שם חידש דבבית כיון דאינו יכול להשכיר לאחרים הוה כלא קיימא לאגרא וכמ"ש התוס' בדף ס"ד ע"ב ד"ה לא ישכור ושאני שדה דיכול למכור פירותיו ומעלתו תמה עליו דנעלם ממנו דברי הרמב"ם דבבית הוה טפי ר"ק מבשדה וכן נראה מהרשב"א בתשובה והנימוק"י. ובאמת שעם כל זה דברי התוס' מורין בהדיא כהחו"ד ומ"ש מעלתו דהתוס' לא כתבו רק בדהוה בנכייתא דלא הוי ריבית רק דמחזי כריבית בכה"ג סומכין על הסברא דאינו יכול להשכיר אבל בלא נכייתא דהוה ריבית גמור לא סמכינן ע"ז הוא תמוה דמה נ"מ יש בין נכייתא כל דלא חסר והוה כלא קיימא לאגרא ושרי.