שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״י (ג׳)

אמנם עדיין קשה בהא דאמרו בבכורות שם וחלב בהמה טהורה מנ"ל דשרי אילימא מדאסרה רחמנא בב"ח ודלמא חלב אסור באכילה ומותר בהנאה ובבב"ח אף בהנאה אסור ואמאי לא הוכיח מהא דשריא התורה מי חלב ולא נאסר משום בב"ח אף בהנאה דא"ל דלא נרגש הטעם דהא באכילה בלא"ה אסור משום אבמה"ח ואוסר הבשר ורק בהנאה ואיך שייך לענין איסור הנאה טעם דהא הנאה הוה כמשהו וכמ"ש הה"מ פ"ח ממ"א הט"ז שהנאה הרי היא כחצי שיעור ואולי שבאמת הי' גם מי חלב אסור וחלב אמו אתי להוציא חלב שחוטה וכדומה דאינו מיותר כלל ודו"ק. מיהו בשו"ת נוב"י מהד"ת חלק יו"ד סי' ל"ו מצאתי דמה שרצו בש"ס לאסור חלב משום אבמה"ח אינו לא אבמה"ח ממש ולא בשר מן החי שהחלב אינו לא אבר ולא בשר רק כאבר מן החי והיינו דהתורה אסרה מלאכול כל דבר הבא מן החי בלי זביחה והוה החלב כאינו זבוח שהוא כאמה"ח ע"ש והי' מקום לפלפל קצת במ"ש ע"ש ואין רצוני להאריך רק לבאר בזה מה שמצאתי במהרי"ט אלגזי על בכורות שנדפס מחדש שהביא בשם תוס' חצונית שהקשה דאמאי לא הוכיח מאברהם דכתיב ויקח חמאה וחלב וכו' ובודאי לא האכילם דבר שהוא אסור וכתב כיון דהי' סבור שב"נ הם ולא נצטוו ע"ז וע"ז תמה המהריט"א שם דהא אם נימא דהחלב אסור משום אבמה"ח ב"נ נצטוו על אבמה"ח ובשלמא לטעם דדם נעכר לא נצטוו ב"נ על הדם משא"כ למ"ד משום אמה"ח ולפמ"ש אתי שפיר דב"נ אינו מצווה רק על אבמה"ח או בשר דיש להם שם אבר או בשר משא"כ חלב דאין עליו שם אבר ולא בשר לא נצטווה הב"נ דלא נצטווה על זביחה רק על אבמה"ח ובשר ותדע שהרי דם מן החי לא נצטווה ב"נ דלא קי"ל כרחב"ג בסנהדרין דף נ"ט והכרו"פ סי' פ"א ס"ק ז' האריך בזה דמהראוי לאסור גם לב"נ הנסיובי כיון דאסור להרא"ם משום אבמה"ח א"כ גם עכו"ם אסור ע"ש ובאמת שדבריו תמוהין דמלבד דיקשה לפי דבריו דא"כ מה דחי לסחורה והא אף לעכו"ם אסור משום סחורה וכמו שהקשה בעצמו אף גם דלפ"ז יהי' כל החלב אסור לב"נ משום שקיבל טעם מהמי חלב ולא שייך בב"נ ביטול ברוב דאחרי רבים להטות בישראל נאמר וכמ"ש הפרמ"ג סי' ס"ב להסתפק בזה והארכתי בזה בתשובה אחת דמ"ש הכו"פ שם דגם לישראל ל"ש ביטול משום דנאסר מתחלת ברייתו ותחלת ביאתו לעולם בתערובות כמ"ש המרדכי באמת סותר בזה למ"ש בעצמו בסי' ק"ב לחלק בין היכא דהיתר הי' בפ"ע דבזה מודה המרדכי וא"כ גם כאן הא החלב מותר רק מה שקבלה טעם מהנסיובי שהי' בו בתערובות ובכה"ג מודה המרדכי דמותר וגם מ"ש לעיל נסתר בזה אבל בעכו"ם דלא שייך ביטול בודאי יהי' אסור ורציתי לדחות דא"א לאסור החלב לב"נ דא"כ יקשה מי איכא מידי דהא לישראל החלב עצמו מותר. אבל כ"ז לפלפולא והעיקר כדברי הנוב"י דלב"נ לא נאסר כלל החלב משום אבמה"ח.