שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ט (ג׳)

והנה ההפלאה הקשה לשיטת הרמב"ם דס"ל דשפחה אין איסור מה"ת א"כ מה קאמר הש"ס שפחה כנענית חידוש היא הא אין כאן חידוש כלל דשפחה מותרת מה"ת וכבר קדמו המלמ"ל פ"ג מעבדים ה"ג בד"ה וכופהו ע"ז ובגליון המלמ"ל תמהתי שם על כללות דברי המלמ"ל דלא נזכר מדברי רבינו פי"ב מא"ב ששם מפורש בדברי רבינו דשפחה מותרת מן התורה שהרי העבד מותר בה ע"ש. אך בגוף קושית המלמ"ל נראה לפענ"ד דל"ק דהרי ה"ה פ"א מאישות ה"ד כתב ואל תתמה שהיאך תהיה הישראלית ביאתה בזנות בלאו והעובדת כו"מ מד"ס לפי שהאיסור עריות גזירה ואין לו טעם ע"ש וא"כ ז"ש דחידוש הוא מה שהתירה שפחה ולא נאסרה בשביל שהוא ב"ז כמו ב"ח וא"כ י"ל דבכהן אסור. והנה התוס' שם ד"ה בביאה שניה כתבו דלכך גבי שפחה לא מפליג בין ביאה ראשונה לשניה דשם כיון שהותר לגבי ישראל לאו דלא תהי' קדשה כמו כן גבי כהן ולשיטתם אתי שפיר דהם ס"ל כאונקלוס דשפחה אסורה מלא יהי' קדש אבל להרמב"ם קשה דבישראל לא אסרה התורה כלל שפחה ניהו דהוה גזה"כ בלי טעם עכ"פ ליתא לאיסור משא"כ בכהן דעכ"פ אסור משום זונה. הן אמת דגם להתוס' קשה דניהו דאיסור לא יהי' קדש הותר בכהן כמו בישראל אבל האיסור דזונה במה הותר ואולי מתוך שהותר איסור דלא יהיה קדש אשתרי ג"כ איסור זונה וכעין שאמרו מתוך שהותר לצרעתו הותר לקריו ועיין ביבמות דף ז' ע"ב אבל להרמב"ם קשה וצ"ע