שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ו (ג׳)

אך ביאור הדברים נראה לפענ"ד דבאמת הדבר תמוה דאם נימא דכל המשמש לקרקע הרי היא כקרקע וטהור דא"כ בצנור שקבעו ולבסוף חקקו דפסול הא משמש עם הקרקע וגם בהך דף של נחתומים דנחלקו ר"א ורבנן קשה הא כשקבעו בכותל הרי הוא משמש עם הקרקע וראיתי בתוס' חדשים בגליון התוס' יו"ט שרצה לחלק דניהו דבטל שם כלי מיני' לענין קבלת טומאה היינו משום דכתיב יותץ ומשמע כל ששייך נתיצה וז"א רק בתלוש ממש אבל בשאוב דכל ששם כלי עליו בתלוש לא מבטל תו שם כלי מינה ע"ש והדבר יפלא מאד דאיך אפשר שבטומאה דאורייתא יבטל שם כלי ממנו כל שמשתמש עם הקרקע ולענין שאוב דלדעת כמה פוסקים אינו רק מדרבנן יהי' עליו שם כלי ועיין בב"ב דף ס"ו דאמרו שאני שאיבה דרבנן וא"כ משמע דשאוב קיל. אבל באמת הדבר ברור כשמש דיש חילוק בין אם נעשה מתחלה לשמש עם הקרקע דאז מתחלתו לא חל עליו שם כלי כל שנעשה לשמש עם הקרקע משא"כ היכא שהי' מתחלה כלי בפ"ע רק שקבעו בקרקע לא פקע שם כלי מינה וכן נראה מבואר בפירוש הרמב"ם פי"א דכלים משנה ב' וז"ל ושרש אצלינו אמרם כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וזה כאשר יגיע עשיתו להיותו דבוק בארץ הנה לא תקבל ואפילו קבל הרכבה ע"ש הרי דבעינן שיהיה מתחלתו נעשה לשמש עם הקרקע ומעתה ל"ק מצינור דצינור שהי' כלי בפ"ע ואח"כ קבעו פשיטא דלא פקע שם כלי ממנו וכן בדף של נחתומים דהיה מתחלה דף לערוך עליו כלי פשיטא דלא נפקע שם כלי ממנו במה שנעשה אח"כ בקרקע. שוב האיר ד' עיני ומצאתי במס' כלים פ"כ משנה ד' מבואר כדברים האלו בפיהמ"ש שם וז"ל לפי שהכלי אשר יקבל טומאה כפי צורתו כאשר נקבע בכותל או בארץ הנה הוא יקבל טומאה כאשר הוא לפי דעת החכמים כמו שהתבאר מדעתם בפט"ו מזאת המס' גבי דף של נחתומים וכן בסוף חגיגה דף כ"ז והלכה כחכמים ואמנם יהיה המחובר לקרקע כקרקע ולא יקבל טומאה אצל החכמים כאשר נעשה זה הדבר בתחלתו בקרקע או נעשה לשמש עם הקרקע כמו שקדם עכ"ל הזהב. ראו עיני ושמחו שזכיתי לכוין דעת אמת בכוונת רבינו כמ"ש בהדיא. והנה האיר עינינו דכל שנעשה לשמש עם הקרקע אף שקיבל הרכבה כשר וטהור. ובזה מבואר היטב מה שכתב הרא"ש בתשובה וכ"כ הרשב"א וכן קיי"ל סעיף מ"ח דאם הסילון של מתכת מחובר לקרקע אפילו מקלח להדיא לתוך המקוה כשר שהרי אינו מקבל טומאה לפי שהוא בטל אגב קרקע ומקורו מהמשנה פי"א דכלים משנה ג'. ולכאורה יש לתמוה דש"ה שנעשה מתחלתו לשמש עם הקרקע משא"כ כאן דלא נעשה לשמש עם הקרקע. וראיתי בדגול מרבבה שהרגיש בזה וכתב דמפורש ברא"ש דדוקא היכא דנעשה הסילון מתחלתו לשמש עם הקרקע ותמה על הש"ע שלא ביאר כן. ובאמת שדברי הש"ע נכונים דכמו דבנעשה לשמש עם הקרקע כשר ה"ה בנעשה מתחלתו בקרקע דכשר ולכן שם דמיירי דנעשה הסילון מחובר לקרקע ולא נעשה כלי כ"א בקרקע בכה"ג ג"כ טהור אף שלא נעשה לשמש עם הקרקע וכן נראה מדברי רבינו בפ"ה דכלים משנה י"א הנה השרש אצלינו כל המחובר לקרקע הוא כקרקע ע"ש אף שלא נעשה לשמש עם הקרקע וע"כ כיון שלא נעשה התנור רק על הקרקע מחובר לקרקע הרי הוא כמו קרקע וז"ב מאד.