שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ה (ג׳)

מ"ש על דברת הנוב"י מהד"ת בסי' קל"ו קושית השואל דהביא סתירה בדברי המחבר בס' קנ"ב בסעיף י"ב כתב אשה שיש בידה מעשה ב"ד אינה יכולה להנשא בו ובסעיף ט' הביא שיטת הרמב"ם להלכה דאם הוציאה גט הרי"ז נאמנת כו' והאריך בדברי הנוב"י ובדברי הטו"ז ז"ל בס' קמ"ב בסופו גם אני כתבתי בגליון הש"ע דמקורו מהתשב"ץ וכעת ראיתי בשו"ת בית אפרים חאהע"ז סי' ק"י שהאריך הרבה אבל אז לא ראה דברי הנוב"י ואולי לא הי' נדפס אז מהד"ת של הנוב"י ויש לי אריכות דברים אבל הכל נכלל בדברי הב"א שם יעו"ש. מ"ש בדברי הטו"ז ס' קכ"ה ס"ק ה' דמדחה דברי הרמ"א שכתב כשהבעל מצוה לתקן דהוה כמחוסר מעשה בין כתיבה לנתינה וכבודו רצה להמליץ בעד הרב רמ"א ז"ל עפ"י דברי הר"ן על מתניתין דהאשה כותבת את גיטה דל"ה מחוסר הקנאה כיון דלא הוי המעשה בגופו של גט דומיא דקציצה וא"כ כש"כ הכא כיון דגוף הגרירה שרי ולא חשיב מעשה בגופו של גט גם הציווי של הבעל לא פוסל ע"כ דברי כבודו.