שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ד (ו׳)

ולפמ"ש אתי שפיר דשם נחלקו רב ושמואל אי מועיל גם בלאחר שנתעכלו המעות וא"כ לאחר שנתעכלו אינו תופס גוף הקנין ורק שזה שצריך להחזיר המעות בזה נקרא מוחזק וכל שאינו תפוס גוף הפדיון לא עדיף מאלו נתן לו משכון דל"מ כמ"ש הבעל עיטור הובא בב"י שם סי' ר"ט ועיין בבני יעקב וקצה"ח סי' ר"ט שהאריכו בזה דכל שאינו תופס גוף הדבר לא מקרי תפוס וה"ה בזה הרי אינו תפוס גוף הקנין ועל מה יחול הפדיון דבעת שהגיע לידו א"א לפדותו בתוך הזמן דגזירת הכתוב הוא דמבן חדש תפדה ואח"כ נתעכלו המעות וא"כ ע"כ דל"מ דבר שלבל"ע ומועיל הפדיון למפרע דלא הוה מחוסר זמן כמחוסר מעשה וכמ"ש המלמ"ל. ובזה י"ל מה שנסתפק המלמ"ל לענין עבד ושפחה שקבלו גט שיהיה חל לאחר זמן ובתוך כך קבלו קידושין אי מועיל וכתב במקנה שם כיון דיכול לחזור בו האדון בתוך הזמן בודאי ל"מ ולפמ"ש שם הוו כתפוסים בעצמם ולא שייך בזה דבר שלבל"ע ושם בודאי אף במחוסר מעשה מועיל. אך אחר העיון זה אינו דבאמת בגט שחרור לא מהני רק משום דידו וגיטו באין כאחת ואם כן כל עוד שלא נשתחררו אין להם יד ואינו מוחזק בעצמו דהו"ל כנתן שחרור והניחו בחצירו דלא בא לעבד דפשיטא דלא מקרי העבד תפוס בעצמו וה"ה בזה דהא יד עבד כיד רבו כל עוד שאינו משוחרר וז"ב כשמש ובזה נולד לי ספק חדש במשחרר לאחר זמן אם מועיל כלל ואם אולי צריך אחר כך נתינה חדשה אם נימא דבעבד ג"כ לא מועיל טלי גיטך מע"ג קרקע ועיין במכתב מאליהו ובא"מ סי' קל"ט וא"כ בעת שנתנו לו הרי לא הגיע לידו כלל והרי לא הגיע לידו בתורת גט שחרור ול"ד לנתן פקדון ביד אשה ומקדשה דשם עכ"פ מתחלה בא לידה בתורת נתינה דהיה לה יד לקבל אבל כאן הוה כהניח רבו הגט בידו וחצרו דעבד אין לו יד בפ"ע וצריך לחזור ולשחררו וא"כ פשיטא דל"מ הקידושין דעדן לא הי' כלל ענין גירושין בזה וז"ב ודו"ק ראה זה דבר חדש. ובגוף קושית ההפלאה על המלמ"ל דהו"ל כמו שמיט ואכיל דלא מפקינן מיניה נראה לפענ"ד דבפדיון לא שייך זאת דבשלמא בכל דבר שלבל"ע דאין החסרון רק מחמת שאין דבר הקנוי בעולם א"כ כל ששמיט ואכיל מועיל אבל כאן דיכול להיות שלא יתחייב כלל כגון שימות קודם וכדומה לא שייך בזה דשמיט ואכיל וגם בשלמא כשנותן לו במתנה או מוכר לו דתלוי בהקנאה וגומר דעת אמרינן דבזה רצה לגמור דעתו ולמחול משא"כ בזה דמגיע לו מתורת גזירת הכתוב שיפדה וכל שאין זמן פדיון מה מועיל מה שרצה לגמור בדעתו שיפדה וז"ב כשמש. ובמ"ש למעלה להסתפק אם יכול לשחרר על אחר זמן דהוה כטלי גיטך מע"ג קרקע מצאתי לאחר זמן רב בהפלאה קידושין דף מ"ג שכתב בהדיא דל"מ דלא קיבל לידו כלל ואני תמהתי עליו מקידושין דף ס"ג ומצאתי בקידושין ס"ג בהפלאה שם שתבר לגזיזה הוא עצמו שם ע"ש גבי קנויה לך מעכשיו ויגעתי ומצאתי בתשובות כת"י שכתבתי ובתשובה בסוגיא דגיטין דף ח' בעבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויים לך שם ביארתי הדברים בשרשם דמועיל השחרור בכה"ג. והנה במ"ש דמועיל קבלת הגט שחרור לאחר זמן משום דיד עבד כיד רבו דמי ובא מרבו ולפי זה עכ"פ ברור בספיקו של המלמ"ל הנ"ל אם קבלו קידושין בתוך כך דודאי ל"מ דהא אין להם יד וממנ"פ אם מועיל הקידושין ויש להם יד שוב הו"ל טלי גיטך מע"ג קרקע וכמ"ש למעלה. והנה במ"ש למעלה הלא מראש בדברי הרמ"ה שכתב דאי שמיט ואכיל הוא מתורת ספק הנה אחר זמן רב מצאתי בב"י אהע"ז סי' קל"ב שרצה ליישב כן דברי הרא"ש והטור שכתבו דגם לאשה דעלמא הוה גט דאף דהוה דבשלבל"ע מ"מ מועיל דאינו רק ספק ובאיסור אזיל לחומרא והב"י דחה שהוא משום מחילה והרי בדברי הרמ"ה כתוב לאמר דהוא מטעם ספק ובאיסור אזל לחומרא. הן אמת דהדברים תמוהים דא"כ להרמ"ה בהך דמקדש לאחר שתתגייר או לכשתשחרר וכדומה יהי' חל הקידושין מספק וביותר תימה דבטוש"ע אהע"ז סי' מ"ם לא נתבאר כן והדבר צ"ע