שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן צ״ז

למדתי בקידושין דף ס"ג כי המניה רחמנא לאב לענין איסורא לקטלא לא המני'. קושי' הפ"י ידוע דהא איסור בע"א הוחזק וכ"כ בזה ולפענ"ד נראה כעת חדשות ואולי כבר כתבתי. הנה יש כאן שני ריעותות באב שאינו רק ע"א וגם הוא קרוב והנה איסור בע"א הוחזק בע"א דעלמא דאין כאן ריעותא רק דלמא משקר וכל שלא העיד בענין מכות ועונשין שבאם מהימן ואתחזיק האיסור על ידו ולכך נהרג אבל באב דמלבד דהיא ע"א הו"ל קרוב וקרוב אף דאינו משקר כמשה ואהרן מכל מקום אינו נאמן מגזירת הכתוב וא"כ בזה אף דכבר הוחזק איסור מכל מקום לקטלא לא המניה רחמנא ואטו חשדינן דלמא משקר הא אף שידענו שהוא אינו משקר מכל מקום התורה לא האמינה לקרוב להיות נענש על ידו וז"ב כשמש ואולי כבר כתבתי בזה כן וא"י כעת. והנה הא דקרובים אינן נאמנים אף דלא משקרי כפי הנראה הוא משום דכיון דהם קרובים ידמה להם שהדבר הוא כך ולב האדם יכול להשתנות אף שאינו רוצה לשקר וגם לחוב אינן נאמנים שאל"כ יעידו לחובה ויבא מזה זכות וגדר גדול גדרו בזה כעין מ"ש הרמב"ם בסוף הלכות תמורה לענין לא ימיר אף רע בטוב שיוכל להיות עי"ז להיפך יעו"ש. ובזה נראה לי ליישב קושית התוס' דהא בתר דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה כתיב אח"כ וסקלוה אלמא דאב נאמן לקטלא ע"ש.