נשאלתי מבחור אחד מגלאגיב ושמו פייביל בהא דאבעיא להו בקידושין דף י"ט דבעי אי יעוד אירוסין עושה או נישואין עושה למאי נ"מ ליורשה ולטמא לה ולהפרת נדריה והקשה למה לא אמר נ"מ אי אירוסין עושה היא בסקילה כשזינתה ובנשואין בחנק. והנה כבר קדמו בזה בחידושי פנים מאירות ח"ג בקידושין שם וכמו כן שאל הבחור הנ"ל בהא דאבעיא להו בדף יו"ד אי ביאה אירוסין עושה או נשואין עושה ואמרו שם ג"כ הנ"מ לענין לטמא לה או ליורשה ואמאי לא קאמר נ"מ לענין זה. ולפענ"ד נראה די"ל דזה פשיטא לי' דלענין שתענש מיתה קלה דאירוסין בסקילה ובנשואין בחנק זה ודאי דלא יצאת מחיובא והוי ודאי אירוסין רק לענין ליורשה ולטמא לה שזה ספק אם יצאת מרשותה לרשותו דכל ספק ממון לא שייך להקל ולהחמיר דמה שלזה חמור לזה קל וכמ"ש המהרש"א בכתובות דף כ"ו וכן בהפרת נדריה אי נימא דנודרת על דעת הבעל או לא וכן אי מחויב לטמא לה ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן צ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.