בהא דאמרו בקידושין דף נ"ב וש"מ אשה נעשית שליח לחברתה אפילו במקום שנעשית לה צרה והקשו מנ"ל זאת דלמא אחת מהאחיות קיבלה קידושין וזו לא נעשית צרה שאינן מקודשות וא"כ לכך נעשית שליח אבל במקום שנעשית צרה אינה יכולה לעשות שליח ולפענ"ד נראה דהנה כבר נודע קושית הנוב"י דאיך יכול להיות שליח לקדש אשה והא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים וכתב משום דשייך מיגו דזכה לנפשי' ע"ש וא"כ כאן ג"כ קשה היאך יכולה האשה להעשות שליח לקדש לאיש אשה והא הוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים וצ"ל ג"כ משום מגו דזכתה לנפשה ולפ"ז באחיות שאינן יכולות לזכות לעצמן דאינן מקודשות שוב לא יכלו לעשות שליח לקדש להאיש וע"כ דשאר נשים אחת מהן נעשית שליח ושפיר דייק איברא די"ל דזו לא ידעה שלא תהי' מקודשת ורבנן הוא דחדשו זאת שאין האחיות מקודשות וא"כ שוב היתה יכולה לקדש מיהו זה אינו דבאמת שוב שייך דנעשית צרה מיהו י"ל דסברה דהיא לא תתקדש רק אחותה ושוב יכולה להיות שליח דזו אינה צרה דרק אחותה תהי' מקודשת אמנם נראה דמזה ראיה למ"ש בספר עזרת נשים שלא אמרו שהצרות אינן מעידות רק בשאינן קרובות זו לזו אבל כל שהן קרובות לא חיישינן שתשקר לקלקל קרובתה ע"ש בסקל"ט ולפ"ז כאן דלא חיישינן שתקלקל לאחותה שוב מהמנא גם לאחרות ולכך שפיר דייק דע"כ אשה אחרת היתה שקבלה בשביל כלן ודו"ק היטב שוב ראיתי במקנה שהקשה כן:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן צ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.