שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן פ״ב

הכו"פ סוף סימן ס"ג כתב דהא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא אף דחזקה מסייע לקורבא והביא ראיה מאשה שחזקתו מהמקור אף דאיכא עליה דמקרבא והאשה בחזקת היתר עומדת וכן שורפין תרומה וקדשים אף דיש להם חזקת היתר ע"ש. ובאמת שלפענ"ד אין מזה ראיה כמ"ש הריטב"א בעירובין דאנו דנין על המסבב וא"כ אף דאשה בחזקת היתר או דהתרומה וקדשים הן בחזקת היתר אנו דנין על המסבב ולא המסובב ממנו אך אני ציינתי על הגליון דברי התוס' דף מ"ז ד"ה ואין שהקשו כיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה ונטהר אפילו ברה"י וכתבו וי"ל משום דדמי החדר מצויין ביותר כדאמרו בב"ב דף כ"ד רוב ומצוי קאמרת ולא קחשיב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא בפלגא ופלגא. והנה מבואר הדבר דחזקה וקורבא לא מועיל לגבי רוב מיהו שם מבואר דהוה פלגא ופלגא ועכ"פ רוב אינו דוחה לגמרי החזקה וקורבא וגם שם הוה רוב ומצוי ועדיף משאר רוב דאינו מצוי. מיהו לפמ"ש אין קושיא של התוס' קושיא דחזקת היתר דאשה היא המסובב והסיבה הוא העיקר וע"כ דהתוס' לא ס"ל כן. והנה דברי התוס' שם בתחלתו שהקשו ממנ"פ ברה"י טמא וברה"ר טהור וכתבו מסוטה לא ילפינן טומאה דאתי ע"י ראי' גופא כדפירשתי לעיל בדף ב' ולא זכיתי להבין דלא מצאתי שם רק דגם ברה"ר לא נטהר בקדשים משום חזקת טהרה כיון דאיכא ריעותא מגופא וא"כ שוב אף ברה"ר מהראוי לטמא וגם להתירוץ השני שבתוס' דטומאת ראי' לא יליף מסוטה ג"כ קשה וע"כ לא זכיתי לעמוד בענין זה ועיין מהרש"א ומהר"ם ריש נדה מ"ש בתוס' שם ובאמת ענין החזקות הם עמוקים מאד. וגם דברי הריטב"א בעירובין הנ"ל ג"כ יש סתירות בזה וד' יאיר עיני. אמנם בגוף דברי הכו"פ הנ"ל מצאתי בשיטה מקובצת ב"ב דף צ"ב בהא דאמרו סברוה דרובא וחזקה כהדדי נינהו והקשה בשטמ"ק שם בשם הראב"ד דכיון דכהדדי נינהו וא"כ היאך מוציאין ממון מבעל הגמל הא חזקת ממון יש לו ומה אולמא הך חזקה מחזקת ממון וכתב דכיון דהך חזקה וקורבא א"כ ה"א דיכולין להוציא ממון ואפ"ה אין מוציאין לת"ק ע"ש א"כ מבואר דגם חזקה וקורבא לא מועיל ומיהו שם ליכא רוב כנגדו ודו"ק.