כה הראני היום הרבני המופלג החריף מוה' יצחק חיות בהרב הגאון מזאלקווא בהא דכתב רש"י במנחות דף מ"ח ד"ה ואם היתה שבת אשלא לשמן קאי ושבת ועצרת היא והוא תמוה דלאיזה צורך פירש כן ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאבעיא בביצה דף כ' לדברי האומר נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט עבר ושחט מהו והפ"י הקשה דהא זריקה אינו רק שבות ושבות במקדש לא גזרו והאריך בזה ואני לא זכיתי להבין דל"ש שבות במקדש דכל הטעם דכהנים זריזין הם כדאמרו בשבת דף כ' וכבר כתבתי בתשובה דדוקא שבות שאסור משום גזירה שייך לומר דכהנים זריזין הם ולא יטעו כמו התם לענין דחיישינן שמא יחתה וכהנים זריזין הם אבל כל דאיכא שבות מצד עצמו כמו הכא דהזריקה היא שבות בעצם א"כ גם במקדש גזרו בזה והארכתי בזה וכמדומה שמצאתי סברא זו בריב"ש וא"כ ל"ק כלל ובלא"ה יש לומר דכמו שכתב הרע"ב לענין דלא גזרו על שבות בהש"מ דכל דאיכא שני שבותין גזרו כמו כן כאן איכא שני שבותין שבות דזריקה ושבות דמוקצה דכל דעבר ושחטן אדחי לה ואינם ראוים היום א"כ אתקצי להו ואף דאין מוקצה לחצי שבת היינו היכא דהדר אחזי אבל כאן אתקצי היום באכילה ורק שיכול לזרוק שיהיה ראוי לאכול היום ועכ"פ אתקצי כבר דלא ראוי לשחטו וכל ששחטו הוה מוקצה מיהו זה אינו דכל דראוי לאכול הבשר היום א"כ ע"י הזריקה יהיה ראוי והו"ל מוקצה לחצי שבת מיהו אכתי איכא נ"מ בין למ"ד להתיר בשר באכילה ובין להקטיר אמורין לעכב דלהקטיר אימורים לעכב אינו ראוי היום והו"ל מוקצה מיהו בלא"ה ל"ק דל"ש והנה בהא דאמרו אם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה לכאורה כאן הוה שני שבותים דכאן הוה מוקצה ג"כ וזריקה ג"כ שבות ולא הותר אך לכאורה בשבת ל"ש מוקצה ולפ"ז אם היה שבת ועצרת דביו"ט שייך מוקצה וכבר הארכתי בזה דאם הי' שבת ויו"ט בהדדי אי נימא כיון דכל הטעם דיו"ט שייך מוקצה משום דקיל וכדאמרו ריש ביצה והרי כיון דאיכא שבת ג"כ ל"ש להחמיר והבאתי דברי הש"ס בשבת דף למ"ד דשלמה שלח מת מוטל בחמה וכלבים רעבים והרי דוד מת בעצרת כמ"ש התוס' וא"כ הו"ל יו"ט ושבת אבל התוס' בחגיגה כ' דפליגי אהדדי וא"כ אפשר דלכך פירש"י דהיה שבת ועצרת ביחד דלא שייך מוקצה לכך אם זרק הורצה ודו"ק היטב. והנה לכאורה קשה דאמאי אם זרק הורצה הא כיון דלכתחלה לא יזרוק וא"כ אתקצי והרי שוב הוה היסח הדעת דפוסל בקדשים והוא לכאורה קושיא גדולה אמנם כיון דבשבת לא שייך מוקצה שוב לא אתקצי אלא לפ"ז בעצרת דיו"ט אתקצי שוב פסול משום היסח הדעת אמנם כיון דחל עצרת בשבת גם משום יו"ט לא אתקצי דהא לא שייך יו"ט דקיל דהא איכא שבת וכמ"ש לעיל וזה כוונת רש"י דחל עצרת ושבת בהדדי ודו"ק היטב כי חריף הוא:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן פ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
