שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ע׳

מה שלמדתי בסוגיא דרבוצה הנה הקשית בהא דאמרו השוחט בשבת בחוץ לע"ז חייב עלי' ג' חטאות מה תיקן והקשית דהנה בשו"ת עבודת הגרשוני סי' נו"ן הביא קושיא בהא דאמרו בכתובות דף ה' מקלקל הוא אצל פתח ואמאי לא קאמרי דמתקן הוא ע"י שעושה נחת רוח ליצרו וכדאמרו בשבת דף ק"ה דעושה נחת רוח ליצרו ומצאתי הקושיא בשו"ת מהר"ח בן או"ז סי' קפ"ו ע"ש ואני מקשה גם כאן הא אמרו בסנהדרין ס"ג דלא עבדו ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא ע"ש ברש"י וא"כ בשוחט לע"ז עושה נחת רוח ליצרו שהרי יכול לעבור על עריות בפרהסיא אמנם נראה דלפי מה דמוקי בחולין דף מ"ם דמיירי באומר בגמר זביחה הוא עובדה וא"כ עד גמר שחיטה הוה מקלקל גמור דיוכל להיות שימלך לבו ולא יעבוד ע"ז וא"כ הו"ל מקלקל גמור ושפיר פריך מה תיקן וע"ז משני דמתקן להוציא מידי אבמה"ח ובזה מיושב הקושיא המפורסמת לשיטת הרמב"ם דבעוף אינו חייב ב"נ משום אבמה"ח יקשה לפי מה דמוקי בחולין שם בחטאת העוף דכלהו בהדי הדדי קאתו וע"ז קשה מה תיקן ולא שייך להוציא מידי אבמה"ח והיינו לב"נ כפירש"י שם והרי בב"נ לא שייך בעוף משום אבמה"ח ועיין כו"פ סי' ס"ב וכבר הארכתי הרבה בזה ולפמ"ש אתי שפיר דבעוף דכלהו בהדי הדדי קאתו וכדמוקי בחצי קנה פגום ושם שפיר מתקן אצל יצרו וכמ"ש ודו"ק. והנה בהא דמוקי בחצי קנה פגום דכלהו בהדי הדדי קאתו וכבר מפורסם הקושיא לשיטת הר"ש מאנבלא דצריך להיות שני צדדים וכאן א"א לצמצם ושני צדדים יש לפטור דלמא פחות מחצי ושמא יותר מחצי ופטור ורק במחצה על מחצה ממש חייב וא"כ אי אפשר לצמצם ועיין בשו"ת ש"ב הגאון בבית אפרים חלק או"ח מ"ש בזה וכבר כתבתי בזה הרבה. וכעת נראה דהרי חטאת העוף בא על הספק וגם כאן עכ"פ מידי ספק לא יצא ואין לומר דכל שיש שני צדדים לפטור ממילא הוה כמו רוב ואין כאן ספק אך ז"א דהרי בנזיר דף כ"ט מקיש נקיבה לזכר מה זכר מביא על הספק ופירש"י דאשם תלוי מביא על הספק ה"ה נקיבה מביאה חטאת על הספק והרי אשם תלוי מביא אף שיש ס"ס כמ"ש התוס' בכריתות ר"פ ספק אכל ה"ה נקבה שמביאה חטאת העוף על הספק אף במקום ס"ס ועיין בלח"מ פ"ח משגגות הלכה א' ודו"ק. והנה בקושית התוס' על רש"י דמ"ש דל"מ הגביהה והרביצה דקני והתוס' השיגו דמ"מ אינו שלו דא"י להקדישו לפענ"ד נראה דבאמת כל שיש לו חיוב אחריות קנאו והו"ל כיש לו שותפות בגוה ומה שא"י להקדיש הוא לפי שהשותף מעכב דהיינו הנגזל מעכבו ותדע שהרי הב"ש הביא בשם שארית יוסף דשניהם ביחד יכולין להקדיש ע"ש סי' כ"ח וע"כ דיש להגזלן חלק והוה כשותף ולפ"ז לענין לאסור כל שיש לו שותפות בגוה שוב יכול לאסור כדמוקי לקמן דיש לו שותפות וה"ה בזה כל דנתחייב באחריות הוה כשותף ובזה מיושב קושית התוס' ממנסך דהרי ע"ז תירצו דאית לי' שותפות בגווה ואדרבא מיושב קושית התוס' דהיינו מדמע ולפמ"ש אתי שפיר דכל דשותפות מועיל אף בלית ליה שותפות יכול לאסור ע"י חיוב האחריות ודו"ק היטב: