שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ס״ד

למדתי בש"ך סימן ס"ו ובס"ק קכ"ו האריך להוכיח דבפשיעה חייב אף בכל מילי דפטרה התורה מתשלומין ושבועה וכבר הארכתי בילדותי ממש בזה וגם אח"כ דרשתי בעת שנתקבלתי לרב פה לבוב בשנתרי"ז פרשת שקלים בסוגיא דבני העיר ששלחו שקליהן והמה בכתובים אצלי אח"כ דרשתי בזה על דברת האור חיים פרשת משפטים וא"י מקומו וכעת הי' נראה לי ראי' ברורה דבפשיעה חייב מהא דכתיב במלכים א' סי' כ' כן משפטיך אתה חרצת והרי גם ב"ח דינם כעבדים דהוקשו לקרקעות כמ"ש בש"ך סי' צ"ו באורך וא"כ למה יתחייב בפשיעה וע"כ שבפשיעה חייב ולכאורה חשבתי שדין אמת וראי' נכונה היא אבל מצאתי במחנה אפרים הלכות שומרים סי' ח' דכתב דכל שקיבל עליו שאם פשע ישלם חייב אף בדברים שהתורה פטרה מתשלומין ושבועה ורמז לראיה זו מהמקרא הגם שיש לדחות דיש לו דין ב"ח ולא הוקש לקרקע וצ"ל דגם הוא סבר כהש"ך וכמ"ש וכתב דגם בעכו"ם שנתמעט מדין שומר כל שקיבל עליו בפירוש חייב ובאמת שבתוס' בשבועות דף מ"ד לא משמע כן אבל החק יעקב בסי' ת"מ גם הוא דעתו כן אמנם לפענ"ד דבריו תמוהין דלמה יתחייב בדיבור בעלמא בלי קנין ומה שהביא ראיה מהך דיהיב זוזא לחברי' ופשע משלם הנה באמת הריטב"א נתקשה בזה דהא אינו אלא גרמא דמבטל כיסו של חבירו ומ"ש בזה דבריו צ"ב וכבר כתבתי במקום אחר בזה אבל לפענ"ד שאני התם דקבל הנאה דיהיב ליה זוזא והרי במעות שאינם צרורים הוה ש"ש ואף דאפשר דכיון דיהיב לי' לקנות אפשר דאסור לשנות ועיין בב"י חו"מ סי' קצ"א ובב"ש סי' ל"ח והארכתי בזה בהגהותי להב"ש שם אבל כל שפשע ולא קנה בודאי היה לו הנאה ובהאי הנאה גמר להקנות אבל בלא"ה לא שייך קבלה וכן בהך דאם אוביר ולא אעביד בודאי הי' לו הנאה דנתן לו קרקע באריסות ובודאי גמר והקנה אף בדיבור בעלמא אבל באומן שפטר הכתוב מתשלומין ושבועה למה יתחייב בדיבור בעלמא.