נשאלתי במה שאירע שמ' ראובן במ' נחמן אפרים בעת שנתגבר עליו חליו וראה שאין מזור למחלתו ובנים לא הי' לו גירש את אשתו בג"פ כדת כדי שלא תזקק לחליצה ונשבעו זל"ז כתיקון שבאם יבריא תוך זמן ידוע ישאו זא"ז ומת מתוך חוליו. והנה הוא הי' חבר לחבורה אחת פה אשר תקנתם הוא בהעדר אחד מתוך חבורתם ואשתו נשארה בערום ינתן לה מהחבורה מאה רייניש ע"ו עד שלשה מאות רע"וו. והנה נפשם בשאלתם אחרי כי נתגרשה אם היא בכלל התקנה והנה לדעתי בודאי מחוייבים ליתן לה כי התקנה היתה בשביל אשתו ואם כי אדעתא למשקל ולמיפק לא התקינו זהו באם היתה מתגרשת מחמת פשיעתה לא כן בזו שנתגרשה שלא תהא זקוקה ליבום ומרצונו הטוב גרשה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ס׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
