שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן נ״ח

היה אצלי הרב המופלג מוה' זעליג נ"י מקאזליב ושאל אותי על דברת התוס' ר"פ אלו דברים שכתבו בד"ה זריקת דמו אגב שחיטתו נקט זריקת דמו והתוס' יו"ט כתב דהא זריקה משום מאי אסורה וע"ז הקשה דהרי מבואר בביצה דף כ"א דלרבא לא זריק וכתב רש"י אע"ג דלאו מלאכה היא גזר משום שבות א"כ מבואר שיש שבות וע"ז שאל באמת מה שבות שייך בזריקה והשבתי דיש לומר משום צביעה דנצבע הפרוכת והמזבח בדם ואף דהוה אינו מתכוין מ"מ הוה פ"ר וא"כ אף דלא ניחא ליה אסור דלא כערוך מיהו בעזרה לענין זריקה דהוה במקדש לא גזרו על שבות כיון שהוא לצורך הכשר הפסח ושם בביצה הי' שלא לצורך דהי' נדונ"ד רק שעבר וזרק וע"ז שאל דא"כ מיחוי קרביו מה איסור יש והשבתי דמיחוי קרביו היה חוץ לעזרה וכל אחד מחה קרביו וכל הטעם דאין שבות במקדש משום דכהנים זריזין הם כדאמרו בשבת דף כ' ומיחוי קרביו דגם לזר מותר שפיר אסור משום שבות אבל זריקה דלא הי' רק בכהנים בעזרה וליכא שבות שפיר כתב התוס' יו"ט דזריקה משום מאי אסורה והיינו דאין איסור תורה בזה ובזה ליכא שבות ודו"ק היטב: