בביצה דף ד' אלא לר"י ולר"י דאמרו משום גזירה ספיקא דרבנן הוא וספקא דרבנן לקולא. ראיתי קושיא שהקשה הרב הגאון מו' ירמי' מטיסדארף ז"ל דלשיטת הש"ך ביו"ד סימן ק"י דאיסור דרבנן שהוחזק ספיקו לחומרא א"כ ממנ"פ במה מיירי אי מיירי שהיה ביצה ספק חול ספק יו"ט הרי המרדכי כתב בריש אין צדין דביצה שנולדה יש לאוקמא בחזקת מעוברת והאידנא הוא דהולידה וא"כ הו"ל ספיקא דרבנן באתחזיק ואי מיירי ביש ביצה שנולדה ביו"ט וביצה שנולדה בחול ולא ידענו איזהו הא בזה הו"ל אקבע איסורא וחייב אשם תלוי. ולפענ"ד נראה דלפמ"ש הש"ך כל שאין לו עיקר בתורה אף אתחזיק אזלינן לקולא ע"ש וא"כ במשקין שזבו ופירות הנושרין דהו"ל גזירה לגזירה ובודאי אין לו עיקר מקרי ומותר.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן נ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.