שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן מ״ה

ראיתי בספר דברי אמת להגאון מהר"י בכר דוד ז"ל קונטרס חמישי בענין חשוד שהביא דברי המשנה בשבועות דף מ"ד ושכנגדו חשוד על השבועה אחד שבועת העדות ואחד שבועת הפקדון והר"ן ברי"ף שם הביא דברי הרשב"א שהקשה שבועת העדות מאן מוכח דעבר במזיד אפילו איכא עדים קרובים למלוה או ללוה דהתרו בו דלמא אשתלי ולאו מזיד הוא ואי במודה שהזיד דידע ולא העיד הא אין אדם משים עצמו רשע ואינו נאמן לשויא נפשיה רשיעא וכתב הר"ן דכל שהיה עדות קרוב כ"כ דאי אפשר לתלות בו שכחה לא אמרינן דלמא אשתלי ובפרק אלו נערות דאמרינן גבי עדים זוממין נתרי בהו אימת נתרי בהו מעיקרא אמרי אשתליין אי בשעת מעשה פרשו ולא מסהדי כל שיש לתלות בו שכחה קרינן בי' מעיקרא וכל שאין לתלות בו שכחה קרי שעת מעשה ע"ש וכתב ע"ז בעל דברי אמת דדבריו תמוהין דבסנהדרין דף מ"ם אמרו התריתם בו קבל עליו התראה המית בתוך כ"ד ופירש"י המית בתכ"ד כדי שאילת שלום לרב דאל"כ מצי אמר ששכח ההתראה וכ"כ הרמב"ם פי"ב מסנהדרין דאחר כ"ד צריך התראה אחרת ע"ש הרי מבואר דמצי אמר שכחתי אחר כ"ד תיכף והיא תימה גדולה. ולפענ"ד דברי הר"ן נכונים דניהו דיכול להתנצל ולומר דהי' שוכח מ"מ כל שלא טען אמרינן דמסתמא לא שכח ועכ"פ חשוד ודאי מקרי דאטו חשוד ודאי לן דעבר רק דנחשד ע"ז ובכה"ג שקרוב כ"כ דאי אפשר לתלות בו ששכח ניהו דמצי להתנצל ולומר ששכח מ"מ כל שלא התנצל מקרי חשוד על השבועה ואינו נאמן לשבע ושכנגדו נשבע ונוטל וז"ב כשמש.