שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן מ״ד

ראיתי בסידורי יעב"ץ סדר תפלת ערבית של שבת דאף דתפלת ערבית רשות מכל מקום בשבת ויום טוב חובה כמו שכתבתי בחבורי בס"ד עכ"ל והנה ספרו מור וקציעה אינו תח"י ולא ידעתי טעמו וגם בתיקוני זהר תיקון י"ח כתב דבשבת חובה והובא בחידושי רא"ה שנדפס מחדש על הלכות ברכות ותענית ושם בהג"ה פ"ד דברכות אות כ"ה מבואר שם. ולפענ"ד היה נראה טעם הדבר דהנה אמרו מפני מה תפלת הערב אין לה קבע שאברים ופדרים שלא נתעכלו קרבין והולכין כל הלילה והיינו שיש לה משך זמן כל הלילה כמ"ש רש"י וא"כ נראה שלכך תפלת הערב אין לה קבע דהיינו שהוא רשות כדמפרש בש"ס משום שאין לה זמן קבוע ומשך זמנה כל הלילה ולפ"ז בע"ש דאינו נקרב בשבת לכך הוה חובה. ובזה היה מקום ליישב קושית התוס' בברכות דף כ"ו ד"ה טעה דלכך נקט מתפלל בשחרית שתים דנ"מ לשבת וכן לכך נקט שאין מקדשין החדש בלילה דנ"מ אם חל בשבת אבל באמת לפירוש רש"י ל"ש לומר דזה נ"ט דלכך תפלת ערבית רשות משום דנקרב כל הלילה דזה אין טעם דניהו דמשך זמנה כל הלילה מ"מ למה יהי' רשות וע"כ דזה נ"ט דלכך אין לה קבע דיכול להתפלל כל הלילה משום שיש לה משך זמן והך אין לה קבע כולל שני פירושים והיינו דיש לה משך וגם דהיא רשות ונמצא דיכול להיות דגם בשבת רשות ובאמת הרא"ה פירש פירוש אחר כמ"ש בחבור רא"ה שם דלכך היה רשות דיכול להיות שלא יצטרך להקטיר בלילה דהיינו אם נתעכלו מבעוד יום ע"ש ועיין בהגהות שם ס"ק וא"ו וע"כ הדין צ"ע: