נשאלתי במכתב מהאלשיטץ בהא דמבואר במשנה ריש קידושין האשה נקנית בכסף והרשב"א בחידושיו הקשה דלמה לא סדר רבי ביאה בתחלה שזה מפורש ובעלה ואידך הם נלמדים מג"ש וע"ז הקשה הבחור מהאלשיץ אדרבא איידי דאתיא מדרשא חביבא לי' ובאמת שהוא תימה רבה דכן אמרו ריש יבמות איידי דאתיא מדרשא חביבא ליה ולפענ"ד נראה דהנה כבר נודע מ"ש הר"ן בנדרים דף למ"ד דהאשה אינה רק מפקרת עצמה והבעל זוכה בה כזוכה מן ההפקר ע"ש ולפ"ז הרי אמרו ב"מ דף קי"ח דאף הבטה בהפקר קני וכ' התוס' ריש ב"מ דעכ"פ בעי מעשה כל דהו ע"ש ד"ה בראי' עכ"פ כשקונה ע"י שטר או כסף אף דאתיא מכח דרשא עכ"פ אין רבותא במה דהאשה נקנית לו עי"ז א"כ לא שייך בזה איידי דאתיא מדרשא חביבא ליה ושפיר הקשה א"כ לתני ביאה קודם דזה מפורש ולא זו אף זו דקונה בשטר או בכסף ודו"ק. הן אמת דדברי הר"ן תמוהים לפענ"ד דלא שייך זכייה בהפקר כל דאינה מפקרת עצמה רק לגבי אותו האיש שמפקרת עצמה לו וקי"ל כב"ה דבעי הפקר לכ"ע וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן מ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.