שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ח

מה שנתחדש לי בשנת תרל"א בחג הסוכות. זה יצא ראשונה מה שהביא הרא"ש בפרק לולב הגזול בשם ר' ישעי' שהקשה מה בין שאול למתנה ע"מ להחזיר וכתב דבמתנה ע"מ להחזיר פטור מן האונסין משא"כ בשאול והרא"ש דחה זאת וכתב דגם במתנה ע"מ להחזיר חייב באונסין וא"כ הדרא קושיא לדוכתה והנה בחידושי הרבה כתבתי בזה וכעת נראה דהנה התוס' בב"ב דף פ"ז ד"ה הלוקח כתבו דמטלטלין השכורין ושאולין יוכל להקדיש והאריך בזה הקצה"ח סי' רי"א ע"ש מ"ש על הגליון ולפ"ז א"כ בדבר השאול יש כח להמתנה להקדיש וממילא הוי כמו שותפין זה יש לו קנין הגוף וזה יש לו קנין פירות וא"כ ממילא לא שייך לכם דהא שותפין פסול במקום דבעינן לכם ועיין בתוס' סוכה דף כ"ז ובטור ש"ע סי' תרל"ד אבל במתנה הרי מבואר בר"ן ר"פ השותפין דכל שותף בשעה שמשתמש הרי הוא שלו בכולה לכך לא שייך ברירה וא"כ במתנה בעת שיוצא בו הוא כולה שלו ולא איכפת לן בשותפות שיש להנותן בזה וז"ב. ובזה נראה לפענ"ד דלא יוכל המקבל לתת לאחר אף שיחזיר אח"כ משום דכל שאחר משתמש יש להנותן חלק בו והו"ל שותפות ולא שייך לומר בזה שמשתמש בשלו דהרי הנותן לא נתנו לו וז"ב: