שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ד

הגיד לי אחד מלומדי למד ליישב קושית השעה"מ בשם ספר נתיבות המשפט הספרדי במה שהקשו בתוס' ד"ה ש"מ וניחוש שמא מכר במעמד שלשתן והקשה הנתיבות דאמאי לא הקשו התוס' עדיפא מיני' לאביי דאמר אפילו תימא ליתא לדשמואל והכא בששטר כתובה יוצא מתחת ידה דאכתי ניחוש שמא מכרה במעמד שלשתן דא"צ כומ"ס ואמר הוא דהנה הש"ך בסי' ס"ו האריך דבשטר ל"ש מעמד שלשתן והפ"י כתב הטעם דכל מעמד שלשתן הוא תקנת חכמים מפני הסוחרין שאין להם מעות בידם וזהו תקנת השוק וא"כ זהו במלוה ע"פ אבל בשטר דיכול למכור בכומ"ס למה לי שיקנה במעמד שלשתן דהוא הלכתא בלי טעמא הא יוכל להיות בכומ"ס ע"ש ולפ"ז חידש הוא דבכתובה דאמרו בב"ק דף פ"ט דכל לגבי בעלה ודאי מחלה א"כ שוב מהראוי שתועיל מעמד שלשתן דזה תקנת השוק דהא כומ"ס לא שייך כאן דשום אדם לא ירצה לקנות דכל לגבי בעלה ודאי מחלה ולכך מועיל מעמד שלשתן ולפ"ז זהו אי איתא לדשמואל אבל כי ליתא לדשמואל שוב לא שייך מעמד שלשתן בכתובה דהא יכולה למכור בכומ"ס וכל אדם ירצה לקנות דהא ליתא לדשמואל דא"י למחול ושוב לא מועיל מעמד שלשתן כן אמר לי הרב החריף מוה' צבי אלימלך נ"י בהרב מזאלין ויפה אמר ואני אמרתי בחפזי דלפענ"ד יש לומר דלכך ל"מ מעמד שלשתן בשטר דהנה ענין מעמד שלשתן הוא שהמלוה והלוה והלוקח עומדים ביחד ומוסרים זה לזה ולפ"ז זהו במלוה ע"פ אבל בשטר דיכול למכור לאחר בכומ"ס וא"כ האחר יהיה המלוה ואיך שייך מעמד שלשתן דהא אין המלוה מיוחד דאם היה נמכר לאחר היה האחר במקום המלוה וא"כ כל שיכול למכור לא שייך מעמד שלשתן דזה אינו מיוחד להיות דוקא הוא המלוה וכל מי שיש לו השטר הוא המלוה וז"ב. ולפ"ז בכתובה דכל לגבה בעלה ודאי מחלה ולכך פגיעתן רעה דאין מי שירצה לקנות וא"כ שוב מועיל מעמד שלשתן אף בשטר ולפ"ז זהו אם נימא דאיתא לדשמואל אבל כל דליתא לדשמואל שוב לא שייך מעמד שלשתן בשטר דהא יכול למכור לאחר ול"ש מעמד שלשתן ודו"ק היטב: