שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רכ״ג

בהיותנו לומדים יחד אני וגיסי הרב הגאון וכו' מוהרמ"ז ני' שיעורין תמידין כסדרן והגיענו לטוש"ע אהע"ז סי' מ' ס"ה לאחר שימות בעלך וכו' חידש אא"ז הב"ח שם דאם קידשה אחד לאחר שלשים ובא אחר וקידשה תוך שלשים וא"ל לאחר שימות בעלך הרי זו מקודשת מאחר שבידו לקדשה עכשיו בתוך שלשים וכן הסכימו הח"מ והב"ש בפשיטות וש"ב הגאון בדגול מרבבה הפליא עליהם שנעלם מהם דברי הרשב"א בחידושיו לקידושין דף ס"ב בבעיא דר' אושיעא הנותן שתי פרוטות לאשה באחת א"ל התקדשי לי היום ובאחת א"ל התקדשי לי לאחר שאגרשך וכו' דלמא כי היכא דתפסי קידושין השתא תפיס נמי לאחר כן והקשה הרשב"א דלמה לא יתפוס ומה היתה האיבעיא מ"ש מקדשה לאחר שלשים דחלו הקידושין וה"ה כאן וכתב דל"ד לשם דשם ראוי שיחולו הקידושין כעת אבל הכא שאני שאינו רוצה שיחולו הקידושין עד שיעבור עליו זמן אחר שאינו ראוי לתפוס בו הקידושין משא"כ התם בשעה שקדשה ראויה היתה לקידושין וכל אותו זמן של שלשים נמי ראוי לקידושין ולכך מקודשת ע"ש א"כ בהך דהכא נמי כיון שקדשה הראשון לאחר שלשים הרי הפסיק זמן שאינו ראוי לקידושין והוה כמו אבעיא דר"א דקי"ל בס"ז דהוה רק ספק קידושין ואמאי פסקו דהוה כאן קידושי ודאי. והנה בראשית ההשקפה אמרתי דלפמ"ש הר"ן הובא בב"י דבעיא דר"א יש לפשוט מפרק אעפ"י באומר שדה זו כשאמכרנה ואקחנה תקדש דקדשה משום דבידו והא דלא מפשטא מהתם משום דכל שקדשה עכשיו א"א לקידושין שניים לחול וא"כ כאן בודאי חל קידושין שלו ושוב מצאתי בק"א להגאון החסיד במקנה שהעיר בכ"ז ונהניתי. אמנם לפענ"ד נראה דבלא"ה דברי הרשב"א נכונים ול"ד לכאן דבאמת צריך להבין לשיטת הרשב"א א"כ איך אמרו בפרק אעפ"י דשדה זו לכשאמכרנה תקדוש דקדשה משום דבידו והא לכשימכור יהיה זמן מופסק שלא יהיה ראוי להקדיש וכן שאלני גיסי הרב נ"י על דברת הרשב"א.