שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ד (ה׳)

והנה המבי"ט הובא בש"ך חו"מ סי' קמ"ו ס"ק ו' כתב דאין טוענין לשוכר ולא נודע כוונתו ועיינתי בנתיבות המשפט וראיתי שהעתיק המעשה בקצור שהיה השוכר יושב בבית ואח"כ פתח לו חלון לאורה בבית המושכר לו וע"ז כתב שאין טוענין לשוכר משלשה טעמים א' שלא היה חזקה ג' שנים ועוד דאף אם הי' השוכר כלוקח כיון שלא החזיק המשכיר אף יום אחד לא טענינן להשוכר ועוד טעם וע"ז תמה עליו דהא טענינן למשכיר וכמו דאמרו בב"ב דף כ"ט אנן אגרינן מיניה ואטו אם יחזיק א' ג' שנים וילך לו למדה"י ויבא אחר להחזיק בביתו אטו לא טענינן ליה שהחזיק וכמו דטענינן בעדו מזויף או פרוע. וגם מ"ש דלא טענינן בעד השוכר כיון שלא החזיק המשכיר יום אחד תמוה דכבר כתב הנ"י ריש פרק חזקת גבי אנן אגרינן דבמשכיר ושוכר לא בעי שיחזיק יום אחד דהרי השוכר בא מכח המשכיר וע"כ דחה דברי המבי"ט ולפענ"ד דברי המבי"ט ברורים דבאמת צ"ב דאיך אפשר למטען בעד השוכר הא כיון דהשוכר מודה שהוא לא קנה הבית והשדה רק ששכרו א"כ לא עדיף מאילו היה חזקה שאין עמה טענה דל"מ כמבואר סי' קמ"ו ס"ט דבשלמא כשטוען שבא מיד מורישו הוה חזקה שיש עמה טענה דהא מורישו החזיק בו יום אחד אבל כאן ניהו דאם היה המשכיר לפנינו והיה טוען שהשכרתי לזה ועשה בו חזקה פתיחת חלונות הי' לו חזקה דמ"ל שהוא עשה החזקה או שהשוכר עשה בשבילו אבל איך אפשר לטעון בעד השוכר הא השוכר מודה שהוא לא לקחו ובשלמא כשטוען ששכרתי ממנו וא"כ הוה כאילו אמר שירשתי ואף דשם צריך שיחזיק הא ביום אחד כאן הוה שכירת השוכר כמו שהחזיק המשכיר והיינו כשהמשכיר טוען שקנה ויש לו חזקה ע"י חזקת השוכר הוה כחזקה שיש עמה טענה ובכה"ג מיירי הש"ס דאמרו אנן אגרינן והיינו כשהמשכיר לפנינו וטען שהשכירו לזה ג' שנים והוא קנאו וא"כ הוה כחזקה שיש עמה טענה ובאמת גם ביורש אם היה טוען שהגיע לו השדה שלא אמר לו אדם דבר לא היה מועיל ולכך בעינן שיחזיק יום אחד האב דאל"כ הו"ל כחזקה שאין עמה טענה והמבי"ט שכתב בשוכר משום שהמעשה שהי' הי' גבי שוכר אבל ה"ה בכל דבר ל"מ חזקה להשוכר רק להמשכיר שהרי השוכר אינו יודע כלל איך בא לידו.