שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רכ״ג (ד׳)

ובזה נפתחו לי שערי בינה בדברי התוספתא פ"ב דחלה הנוטל חלה מן הקב למה הוא דומה לתבואה שלא הביאה שליש שאין תרומתו תרומה חזרו לומר לא כך ולא כך שהרי הקב מצטרף לחלה ובנוסחת הגר"א מווילנא הובא במפרש שנדפס מחדש בווילנא על התוספתא הנקרא בשם תנא תוספאה הגיה עפ"י הירושלמי דר"ע וחכמים נחלקו בזה. ולפמ"ש מבואר דגם ראב"י ס"ל דאדם מקנה דבר שלבל"ע וא"כ אם היה מדמה לתבואה שלא הביאה שליש לא היה מועיל דהרי כאן לא בא כלל לעולם ולכך קאמר דעכ"פ מצטרף הוא עם אחרים וא"כ מקרי בא לעולם במקצת וכמו שחת וכבשא לראב"י ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא. ובזה נראה לפענ"ד דלר"ע אף לפי המסקנא א"צ שיוסיף אח"כ וישלים לכשיעור דאף אם לא השלים לבסוף כל שבידו להשלים שוב חייב מידי דהוה אם אמר פירות אלו יהי' תרומה לכשיתלשו ואף דשם בעינן שיתלשו אף לראב"י היינו שם משום דעל מחובר אי אפשר לחול שם תרומה אבל כאן הוה באמת תלושים וכל שבידו להשלים למה לא יועיל. ובזה סרה מהר כל תמיהת הגאון מהרי"ט אלגזי על חלה להרמב"ן בדף נ"ד ע"ב ודף נ"ה שם בדפוס פ"ב שהאריך שם לתמוה דלפי המסקנא דר"ע מדמה לכשיתלשו א"כ בעינן דוקא שישלים השיעור ואם לא השלים השיעור לא מועיל דומיא לכשיתלשו דבעי שיהי' תלושים וא"כ מה פריך בירושלמי פ"ב על ר"ע דאמר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבים דמחלפא שיטתי' דר"ע אמר דנוטל מקב חלה ומשני תמן בדיעבד כשעבר וכאן לכתחלה ומה קושיא הא כל שלא ישלים לכשיעור פטור ולפמ"ש אתי שפיר דכאן לר"ע עדיף משם דכיון דלר"ע אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ורק דשם בעינן לכשיתלשו דהא באמת לא מצי לחול על מחובר אבל כאן שבידו להשלים א"כ לא מחוסר מעשה אף שבאמת לא השלים השיעור וז"ב כשמש. ובזה מיושב היטב דברי הר"ש שכתב ג"כ כהירושלמי ותמה המהריט"א שם עליו ולפמ"ש אתי שפיר ובזה מיושב היטב מה שהאריך שם דמה שייך קולו חומרו והא אין כאן חומרא כלל דהא ב"כ וב"כ צריך להשלים השיעור וכמעט שכל פלפולו העצום אינו רק ע"ז ולפמ"ש אתי שפיר ואני תמה על מה שרצה לדמות למה שנחלקו הפוסקים למ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אם אמר מעכשיו ואני תמה על הגאון החריף הלז שבכל פלפולו לא נזכר כלל שר"ע לשיטתו דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם גם לא זכר שם מ"ש התוס' ביבמות דף צ"ג דבתרומה הוה אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ומועיל אף בלא מעכשיו וכ"כ בחידושי הרשב"א בקדושין שם וא"כ שוב לכל השיטות בחלה מועיל וכמ"ש וע"כ נראה העיקר כמ"ש בפירוש הירושלמי כן העיקר ויתיישב עוד הרבה קושיות אשר נלאיתי לכתבן והמעיין ישמע ויוסיף לקח ועיין ברטנורה שכתב דלר"ע צריך להשלים ולפענ"ד כמ"ש ודוק היטב. ועיין ביבמות דף צ"ג למען תלמד ליראה את ד' אלהיך כל הימים אלו שבתות ויו"ט והיינו שלא יבטל עונג שבת בשביל מעשר.