ולפמ"ש יש לומר דלא היה יכול לפרוט דנימא דגם בנדר שתעבור בפעם אחת לא תעבור על נדרה ולא ס"ל כסברת ר"ה וגם בניסת מדרינן לה ול"ק כלל ולכך פריך דשם נודר ועובד ובודאי עבר ואנן אמרינן דנודר ועובד וא"כ בכה"ג ניחוש ודוק: ובזה יש ליישב דברי הרמב"ם דפסק שמדירין על דעת רבים וקשה הא אנן קי"ל דצריך לפרוט את הנדר ולמה לי על דעת רבים וכבר האריכו כל האחרונים בזה. ולפמ"ש יש לומר דבאמת אם נימא דא"צ שיפרט הסיבה אף למ"ד דצריך לפרט הנדר קשה ניחוש שמא יפרט לשון הנדר בלי הסבה ואז החכם יכול להתיר כיון דנודר ועובד וא"כ למה לא ידירו לו עד"ר ובס"ד לא מקשה רק למ"ד דאין צריך לפרט הוא משום דלמ"ד צריך לפרט יש לומר דצריך לפרוט הסבה וא"כ לא יתיר לו החכם ובזה יש להאריך ועיין מג"א סי' קכ"ח ובמגן גבורים שם ולפי שהענין ישן נושן ע"כ קצרתי ולא השגתי כ"א מה שכעין חדתי קאמינא ודוק היטב:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.