שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (ה׳)

והנה הרב הגאון מוה' נתן אבד"ק ראווא נ"י הקשה אותי בהא דאמרו אם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח והיאך שייך משיכה דהא שם הוה גריטאות ודרכו בהגבהה וכל שדרכו בהגבהה לא מועיל משיכה רק הגבהה כמבואר בסי' קצ"ח ס"א ואף בדבר שיש בו טורח להגביה כל אחת כמבואר בש"ע שם לדעה הראשונה. והנראה לי בזה דהנה הטעם דהגבהה עדיף ממשיכה נראה דמשיכה אינו מושך לביתו ולרשותו רק שמושך מרשות שהי' שם אבל הגבהה כל שהוא ביד האדם ידו קונה לו והרי היא ברשותו ומה"ט הגבהה קונה בכ"מ ומשיכה אינו קונה אלא בסימטא או בחצר שאינו של שניהם כמבואר סי' קצ"ז ס"ב ועיין סמ"ע שם ובסי' קצ"ח ס"ג דבמשיכה א"צ רק שיוציאנה כלו מכל המקום שהוא בו אבל אינו מביאו לרשותו ולפ"ז כאן דיש בו מעורב ע"ז לא ניחא לי' דלקני אם כן ידו של אדם אינו קונה לו שלא מדעתו וכמבואר בש"ך סי' רס"ח ס"ק ו' דידו אין קונה לו שלא מדעת א"כ שוב לא עדיף הגבהה ממשיכה. איברא דלפמ"ש המהרי"ט בראשונות סי' ק"נ דידו של אדם קונה לו שלא מדעתו כשיש דעת אחרת מקנה א"כ כאן שהקנה לו שוב היה ידו קונה לו שלא מדעתו וא"כ שוב הגבהה קונה. והיה מקום לומר לפי מה דאמרו בע"ז דף נ"ג דבצורף ישראל אף דמבטלו משום דלא ידע העכו"ם אם מכר לו ע"ז לא הקנהו לו ולא ביטלו א"כ לא שייך דעת אחרת מקנה אך בלא"ה נראה כיון דכבר נתן מעות וכבר אמרו בב"ב דף נ"ד דעכו"ם מכי קיבל מעות אסתלק ונכסי עכו"ם הרי הם כהפקר וא"כ שוב לא שייך דעת אחרת מקנה כיון שכבר נתן מעות אסתלק העכו"ם ונעשה הפקר ובהפקר לא שייך דעת אחרת מקנה ועיין נמוק"י בב"מ דף י"ב ובמלמ"ל בפכ"ט ממכירה וא"כ שפיר קנה במשיכה ולא שייך הגבהה וז"ב. אך אי קשיא הא קשיא דמה פריך הש"ס בע"ז דף ע"א אי ס"ד משיכה בנכרי קונה אמאי עד שלא נתן מעות משך יחזיר והא משיכה בנכרי קונה ומאי קושיא דהא כל שלא נתן מעות ולא הפקיר העכו"ם הגרוטאות שוב היה מועיל הגבהה דידו של אדם קונה לו שלא מדעתו כשיש דעת אחרת מקנה וכמ"ש המהרי"ט ולכך יכול לחזור בו כשמשך עד שלא נתן מעות דמשיכה לא מהני במקום ששייך הגבהה והוא קושיא נפלאה. אמנם נראה דהכי אזלא קושית הש"ס דאם נימא דלא מועיל משיכה כיון שיכול לקנות בהגבהה שוב יקשה אמאי משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח הא משיכה ל"מ וא"ל דכל שנתן מעות שוב נעשה הפקר ל"מ ההגבהה וכמ"ש דז"א דכל הטעם דנכסי עכו"ם הרי הן כהפקר ומכי נתן מעות אסתלק ליה פירש רשב"ם משום דכל קניינו של נכרי בכסף והיינו כר"ל דמשיכה מפורשת בתורה לישראל ועכו"ם בכסף אבל אי נימא דמשיכה בנכרי קונה שוב לא שייך זאת ועיין תוס' ב"ב שם וא"כ שפיר פריך דאם משיכה קנה אמאי יוכל לחזור וא"ל משום דל"מ משיכה כ"א הגבהה דא"כ גם נתן מעות ומשך ל"מ: