עיין ש"ך חו"מ סי' רנ"ה מ"ש בשם הרמב"ם דבהקדש תוך כדי דיבור כדיבור דמי והוא הקשה מב"ק דף ע"ג דפריך מהקדש על עדות וכבר כתבתי בזה דלכאורה צריך ביאור דל"ש הטעם דאמירה לגבוה כיון דשתיהן לגבוה ואין רווחא להקדש אך באמת הרמב"ם כתב באומר קודם שלמים ואח"כ עולה דעולה חמור קדושתו וכלה לגבוה אבל מסיפא שפיר מקשה. ובזה מיושב מה שהקשו מסיפא והביאו דברי ר"פ מרישא ועפ"י ובהגהות רי"פ ולפמ"ש א"ש ודו"ק כי קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.