שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ד (ה׳)

ויש להוסיף דבאמת התוס' והרא"ש הקשו בפרק גה"נ דף צ"ו דכל קליפה יאסור חברתה וכתבו דהקליפה א"י לאסור יותר מהאיסור עצמו ולפ"ז כאן שהאיסור עצמו יכול להתפשט דהחלב אינו ברור שלא יתפשט וא"כ אוסר כלו וכיון שכן בכה"ג כ"ע מודים דאמרינן חתיכה נעשה נבלה דהא יש להסתפק אם האיסור יכול להתפשט בחתיכה אחרת מכ"ש שאותה חתיכה נעשה נבילה ואוסר כנלפענ"ד אבל עכ"פ רבינו לא ס"ל כן. ובגוף דברי המרדכי והש"ע הנ"ל נראה לפענ"ד כיון דלא הוה דבר ברור אם חלב מפעפע מחתיכה לחתיכה עכ"פ אף שיפעפע בודאי אינו מפעפע ומתפשט בכל החתיכה רק כדי קליפה וא"כ איך יבשל אח"כ החתיכות ויבטל האיסור ואף דכל העתיד להתערב הוה כאילו מעורב וכמ"ש הש"ך סימן צ"ב ס"ק ח' בשם ה"ה היינו במה שכבר נכנס לבית הספק אבל כאן כיון דהספק הוא שמא לא נתערב בכלו ואין מפעפע מחתיכות לחתיכות עכ"פ אף אם נימא דמפעפע לא פעפע בכל החתיכה א"כ בכה"ג הו"ל כמבטל איסור בידים ואסור ולדעתי זה שכוון האו"ה והובא בש"ך ס"ק למ"ד במ"ש דלא קי"ל דכל מה שנכנס בספק מסייע לבטל והש"ך תמה דהא קיי"ל כן ולפמ"ש אתי שפיר דזה כשהדבר ברור שנכנס בכלל הספק אבל כאן דמהראוי לומר שאינו מפעפע כלל מחתיכה לחתיכה א"כ אף שמחמרינן לחוש דשמא פעפע אבל עכ"פ הוה כמבטל איסור בידים ולכך בעי שיהיה בכל חתיכה ששים דאז אינו מבטל כלל דממילא נתבטל ממנ"פ וזה ברור.