שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ג (כ׳)

והנה בהא דאמרו בחולין ר"פ גה"נ אלא קסבר אין בגידין בנו"ט ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור קדשים ליכא וקשה לי טובא למה לא יהי' איסור מוקדשין בגיד ניהו דליכא נו"ט הא לא גרע מעצמות וקרנים וטלפים דמועל בהם ועיין זבחים פ"ו וברמב"ם פ"ב ממעילה הי"ב ומסתמא לא שייך בהו אכילה בעצמות וקרנים ואפ"ה מועלין בהם וכ"ת דשם לא מיירי כשאכלם רק שנהנה בהם בתשמיש הראוי להם אבל באכילה דאין בהם בנו"ט לא מועלין בהם דזה אינו דאכתי הא אכילה של גיד ניהו דליכא בהו נו"ט מכל מקום עכ"פ טעם קלוש יש בו וכמ"ש הרשב"א בחידושיו ועכ"פ לא גרע משלא כדה"נ דבמוקדשין חייב לשיטת התוס' ואף דיש לחלק דשאני כל שלא כדה"נ דעכ"פ אם היה רוצה להנות כדרך אכילתו והנאתו היה יכול לכך נאסר אף שלכד"א אבל בגיד דא"א בנו"ט דעץ בעלמא הוא א"כ כל אכילה והנאה אין בו כד"א והנאתו ופטור מכל מקום לא ידעתי כיון דעכ"פ טעם קלוש יש בו ובודאי מחשב עכ"פ כשלא כדה"נ וחייב וצ"ע.