שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ט (ה׳)

ודרך אגב אומר במה דנתקשיתי שם בסוגיא דרבא מוקי דהקדיש הגיזה עצמה דמחוסר גזיזה ופדייה ונתינה וקשה טובא דלפדות מקודם הגזיזה ובתוס' שם ד"ה והא כתבו דבעינן העמדה והערכה בשעת פדייה וכתב המהרש"א דאכתי קשה דלוקי כשפדה בשעת הערכה ואח"כ גזז וכתב דל"מ פדייה כל זמן שלא גזז דהוה כפדה אבר אחד מבהמה וכ"כ המהר"ם מלובלין דמנ"ל זאת דל"מ כן בשום מקום וגם דהגיזה אינה מכלל הבהמה וגם שער אינו בכלל הבהמה ועיין ערכין דף ז' ומכ"ש גיזה. אך לפענ"ד נראה דכמו שאין פודין נטע רבעי במחובר לפי שא"י לשומן בעודן מחובר כמ"ש הר"ש וכן הוא בתוס' ב"ק דף ס"ט בסוגיא דצנועין ועיין כ"מ פ"ט ממעשר שני הלכה ב' מ"ש בשם הרמב"ן דלכך בזמן הזה מותר לחלל דיכול לחללו על שו"פ וא"כ לכך בזמן שהמקדש קיים לא הי' יכול לפדות בעודו מחובר ומיושבין דברי התוס' וקושייתי וז"ב. ובזה מיושב קושית הכ"מ בפ"י מביכורים הלכה ב' שרבינו השמיט אוקמתא דרבא ולפמ"ש אתי שפיר דרבינו נקט טעם הכולל אף בזה"ז שיכול לפדות במחובר כמו נטע רבעי וכמ"ש רמב"ן שם ויש להאריך בזה בכל הסוגיא ואכ"מ ועדיין קשה לפמ"ש הכ"מ פט"ו מפהמ"ק הלכה ח' לשיטת הראב"ד דכל דיקשה עליו לפדות בשויו הקלו שיוכל לחלל לכתחלה פחות משויו אף בשו"פ א"כ כאן שלא יוכל לקיים בזה מצות ראשית הגז ומכ"ש שנוכל להתיר לפדות במחובר וצע"ג ודוק. ודרך אגב ארשום הנה מה שהראני הרב המופלג מוה' יצחק דיין דק' זלאטשיב דברי התוספתא דתמורה פ"ד חומר בהקדש מזבח מה שאין בבדק הבית וחומר בהקדש הבית מה שאין בהקדש מזבח ונותנין להקדש הבית מה שראוי לו מאילך ושלא מאילך והקדש בדק הבית אינו אלא מאילך והיא משולל ביאור.