כאשר למדתי ברמב"ם הלכות פרה אדומה לקיים מצות ונשלמה פרים שפתינו אמרתי לכתוב מה שנתחדש לי הנה בה"א כתב ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה שנאמר ויקחו אליך פרה ולא עגלה וכתב הראב"ד לא מן השם הוא זה אלא שאין מקדישין מחוסר זמן למזבח וזה קרויה חטאת ועיין כ"מ מ"ש בזה ולפענ"ד נראה לי ראיה ברורה לשיטת רבינו דהנה בהא דאמרו בע"ז דף כ"ד אמר להם ר"א משם ראיה ישראל משמרין אותה משעה שנולדה ומאד תמוה לי היאך היו ישראל שומרין אותה בבית נכרי יום ולילה קודם שלקחוה ואיך יניח אותם העכו"ם ובפרט בהמת דמא בן נתינה שהי' כסאו מוטל בין גדולי רומי כדאמרו בקדושין ובירושלמי וגם למה לא קנו אותה תיכף משנולדה ולא הי' צריכין לשמור אותה וע"כ צ"ל דמכאן ראיה למ"ש רבינו כאן דלא מצאו אלא עגלה פוסקין עליה דמים ותהי' אצל בעלי' עד שתגדל ותעשה פרה ולפ"ז גם שם היו פוסקין הדמים קודם רק שלקחוה אח"כ כשנתגדלה ונעשה פרה ולפ"ז מוכח מכאן כשיטת רבינו דלשיטת הראב"ד דהטעם הוא משום מחוסר זמן ולפ"ז כל שלקחו אותה ולא קראו עליה שם היה מותר וכמ"ש בכ"מ ולפ"ז הא שם לר"א בלא"ה פוסל קיחה מנכרים וצ"ל כדאמרו שם דתגרי ישראל זבני ואחר כך נתנו אותם לציבור ואם כן יקשה דהתגרים היו יכולים לקנות אותה תיכף משעה שנולדה דאז לא היה מחוסר זמן דאח"כ מכרו אותה לציבור לשם פרה ואדרבא הי' פסול כשקנו אותה מנכרי לשם פרה לר"א ואם כן למה שמרו אותה וע"כ דבעינן שיקחו אותה בעת שהיתה פרה וא"ל דאכתי הי' להם לתגרים לקחתה וימסרו אותה לציבור בעת שהיא פרה דזה אינו דמלשון הרמב"ם נראה דהמצוה היא שתהיה אצל בעליה עד שתגדיל ופוסקין דמים עליה ולא שקונין אותה וא"כ אף התגרים לא יכלו לקנותה שהרי הם קנו אותה על דעת שימסרו לציבור אבל להראב"ד דעיקר הפסול בשביל מחוסר זמן כל שלא קראו שם פרה מותר וזו ראי' נפלאה לפענ"ד לשיטת הרמב"ם ודוק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
