שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ד (י״ד)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרט"ו הקשה אותי הרב החריף מוה' יעקב יוטש ני' דלכאורה הוא ש"ס מפורש בב"מ דף י"א שאני גט דאיתא בע"כ ולדברי הפר"ח הא גם במתנות כהונה נותן לו בע"כ ולמה לא צריך שיעמידו בצד חצירו ולכאורה יפה שאל. אמנם אחר העיון לק"מ מכמה טעמים חדא דשאני גט דל"צ כלל דעתה לקבל את הגט וא"כ לכך צריך שתעמוד בחצירה שאל"כ ניהו שהוא מקנה לה אבל היא אינה רוצית לקבל כלל ובמה תזכה בהגט אבל כאן הרי שכרו החצר וא"כ שפיר יכולים לזכות כל שר"ג הקנה להם אף שנותן להם בע"כ. וגם נראה דבלא"ה אין התחלה לקושיא דשם היה יכול לגרשה בע"כ וכל שנתן בחצרה נתגרשה לכך בעינן שעכ"פ תעמוד בחצרה אבל כאן אם לא היו שוכרים החצר לא היה יכול להקנות להם וא"כ ליתא בע"כ וגם בלא"ה א"י לכוף אותם דהרי באמת קנס עזרא ללוים ורק דס"ל דאף ללוי וכמ"ש התוס' ד"ה נתן ומכ"ש לר"ע דזכה בשביל עניים וא"כ להם א"י לכוף בע"כ דר"ע אם לא ירצה לזכות מי יכפהו ומכ"ש ר"י דבאמת קנס עזרא רק דיכול ליתן ללוי ג"כ אם ירצה אבל אם לא ירצה ר"י לא יוכל לכופו וגם נראה דלפמ"ש הקצה"ח סי' רמ"ג ס"ק ד' בטעם הדבר משום דא"י להעמידו בחובו ולכך כתב דהכהן א"צ לקבלו רק שהנותן נפטר מחיובו א"כ לא דמי לגט דבגט א"צ לקבלתה כלל וכל שנותן לידה סגי כמ"ש הקצה"ח באורך סי' רי"ש אבל כאן עכ"פ לא יוכל לכופם שיקבלו וליתא בע"כ וגם לפענ"ד מעיקרא אין קושיא דע"כ לא כתב הפר"ח רק לגבי פדיון הבן וה"ה לכל שאר מתנות כהונה שאינם טובלות ואין בו רק מצות נתינה לכהן א"כ שפיר יכול לכופו דאי אפשר לזה להעמידו בחובו אבל במעשר ראשון ומ"ע דטובל ויש בו שתי ענינים אחד להפריש שלא יהי' טבל והשני הנתינה לכהן א"כ כל שמפרישו דיו וכמ"ש הרמב"ן בשרש הי"ב א"כ שוב לא יוכל לכופו שיקבל וכל שמפרישו הרי יצא מידי טבלו אף שהכהן לא יקבלו ואף לפמ"ש התוס' דצריך הי' להוציאם מביתו דהי' שעת ביעור אבל מ"מ לא הי' צריך רק שיצא מרשותו אבל לכהן לא יוכל לכוף שיקבל והיה באמת מבערו או שיתנהו לכהן וללוי אחר ואם כן שפיר ליתא בע"כ וז"ב כשמש:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.