שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (י״ד)

והנה המהרי"ל והיא התשובה אשכנזיות שמביא ב"י כתב על ספק שיש בעיירות בחו"ל אם הם מוקפות חומה כתב דל"ח לזה משום דספק לא מקרי רק מה שהוא ספק בש"ס גבי טבריא דמספקא לי' אם מקרי מוקף חומה וביאור הדברים נראה לפענ"ד דדוקא ספיקא דדינא מקרי ספק ול"ש בזה שמרוב או החזקה יכריע כמ"ש המלמ"ל פ"ז מעדות אבל ספק מציאות שייך להלך בתר רוב ודוק היטב. והנה בהא דאמרו בדף ב' ודף ג' כרך וכל הסמוך לי וכל הנראה עמו נדון ככרך ועד כמה אר"י וכו' כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קמ"ל דשיעורא דמיל כמה הוה כמחמתן לטבריא והוא תימה גדולה דאטו לא ידענא שיעורא דמיל והוא בכל הש"ס אלפים אמה ועיין ט"ז סי' תרפ"ח וכן הקשה בטורי אבן וגם בהא דאמרו בפסחים דף מ"ו כדי שיהלך ממגדל נוניא לטבריא מיל והוא ג"כ תימה. ולפענ"ד נראה דהנה באמת שיעור מיל הוא אלפים אמה אמנם זה כשאנו משערים המיל בדרך בלי שנסמכהו ונספחהו אל אחת העיירות אבל במגלה דאמרו כרך וכל הסמוך לו נדון ככרך הנה עינינו הרואות שכל שסמוך לעיר גדולה אף שיותר ממיל כל שאינו הרבה ממיל כיון שנסמך לעיר נחשבהו רק למיל ועינינו הרואות גם בלשון בני אדם כל שיש עיר קטנה סמוך לגדולה ואין ביניהם שיעור רב ממיל אף שמ"מ יש בו יותר מאלפים אמה כיון שאי אפשר להגבילו למיל ומחצה או לשתי מילין נחשבהו למיל ומטעם שהוא סמוך לעיר הגדולה נחשבהו למיל גדולה והנה כאן דכרך וכל הסמוך לו ונראה עמו חשוב ככרך א"כ עיקר החשיבות בשביל הסמיכות לעיר לכך חשבינן אף שיותר ממיל כל שסמוך לעיר הגדולה או שנראה עמו נחשבהו למיל גדולה ולכך לא נתן שיעור אלפים אמה שבאמת יש יותר מאלפים אמה רק מפני סמיכתה ונראה לעיר ע"כ הוה ג"כ בכלל שיעור מיל ונדון ככרך וגם בבצק שהחמיץ כיון שאין טעם דוקא באלפים אמה ויכול להחמיץ בפחות מעט או יותר רק שכל שיעורי חכמים כך אם כן כל שהי' להם שיעור יותר ברור כדי מהלך ממגדל נוניא לטבריא ע"כ לא אמרו אלפים אמה ושיערו ממגדל נוניא לטבריא שהוא שיעור הפחות ממיל ומכל מקום נקרא מיל בעבור שהוא סמוך לטבריא וא"א לגדרו בחצי מיל או בשלשה חלקי מיל שהוא יותר רק שלא הגיע לשיעור מיל ע"כ גבלו בו לחומרא ולכך תפסו שם שיעור ממגדל נוניא לטבריא שהוא פחות ממיל וכאן כיון דהקלו בנראית אף שאינו סמוך ע"כ תפסו מחמתן לטבריא שהי' יותר ממיל ועיין בארבעה טורי אבן להגאון החסיד מוהר"א אבד"ק אמשטרדם ז"ל מ"ש בליקוטי הש"ס דף י"ג רמז נפלא בזה ודוק. והנה לפענ"ד הי' נראה דבר חדש דמה שהיה מקדימין מי"א אף שחז"ל למדו מקרא דזמניהם אבל לפענ"ד יש רמז דהנה מבואר דיש נהגו להתענות שלשה ימים תענית אסתר כמ"ש בסי' תרפ"ו בשם המס' סופרים ואף שתענית אסתר היה בניסן מ"מ אנו עושין זכר ומתענים אחה"פ. אבל לפענ"ד אלו השלשה ימים שמקדימים הוא זכר שע"י השלשה ימים שהתענו וקראו צום ע"כ נעשה להם נס וזהו לדעתי מ"ש י"ג זמן קהלה לכל הוא ופירש ר"ת דקאי על תענית אסתר ולפענ"ד נראה להמתיק הדברים עפמ"ש הטור באו"ח סי' תקפ"א בשם המדרש משל למלך שיצא לגבות מס יצאו לקראתו גדולי העיר וויתר להם שליש ואח"כ יצאו הבינונים וויתר להם שליש אחר ואח"כ יצאו כלם לקראהו וביאור הדברים דכל עוד שלא קרוב הצער עוד לא ירגישו ההמון רק הגדולים ואח"כ הבינונים ואח"כ ההמון כלו ולכך י"ג זמן קהלה לכל שזה היה הזמן הקרוב יותר ונרגש להם הצער ודוק ואף שהוא ע"ד דרוש לא נמנעתי לכתוב כי מלאכת שמים הוא. והנה הפ"י כתב בדף ה' גבי הא דפריך ומי מספקא לי' מלתא דטבריא וכו' והקשה שם דלמא מיירי שחרב חומתי' ולא מקרי מוקף ואף דמשמע בהך דריב"ל דאף בחרבו חומותיה הוה מוקף מ"מ זה אליבא דר"א בר"י ורבנן פליגי עלי' וכתב דאם בתי ערי חומה ומגלה כחד נינהו א"כ אף בחרב לבסוף יש לו דין מוקף לגמרי ע"ש ולפענ"ד צ"ע דלפמ"ש הרמב"ן דהבדל שבין פרזים למוקפים הוא בשביל דהם היו בסכנה טפי וא"כ כל שחרב בימי אחשורוש שוב היה בסכנה ונראה דהדבר תלוי בזה דאם מוקף מימות יהושע ב"נ בעינן א"כ ע"כ משום קדושת החומה אתי עלה וא"כ אף שחרב אח"כ הקדושה לא בטלה ואם נימא דבעי מימות אחשורוש א"כ שוב בעי שיהיה מוקף לגמרי. ובזה נראה לפענ"ד דזהו הספק דאמר דחזקי' נסתפק אי משום מגלו או משום מגנו והיינו דבאמת חרב טבריא וא"כ אם נימא דבעי מוקף מימות יהושע ב"נ א"כ שוב אותו הצד שים חומתה דאינו חשיב לגבי בתי ערי חומה שוב ל"מ אבל אם משום מגנו שוב מועיל צד הים דמכל מקום אותו צד מגנו ונמצא שיש קולא בצד וחומרא מצד. ובזה מיושב היטב מה דבחמיסר לא אמר הש"ס דמסתפקא לי' רק להיפך וכבר כתבתי בזה הרבה למעלה.