שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן י״ט

ע"ד קושיות הגאון החריף מוה' משלם ז"ל בב"מ דף ג' בתוס' במ"ש דאצטריך ע"א בטענו בספק ע"פ עד שהקשה דא"כ ישלם לו ויחזור ויתבע ממנו ויהיה מחוייב שבועה וא"י לשבע משלם ועד המסייע א"י לפטור במקום שהוא מחויב שבועה וא"י לשבע משלם כמ"ש הש"ך סי' פ"ז וכבר כתבתי הרבה בזה. וכעת נראה דמלבד דדברי הש"ך אינם מוסכמים אך גם לדברי הש"ך נראה לפענ"ד דדוקא היכא שבא מתחלתו לפטור משבועה דהוא מחויב וא"י לשבע משלם וא"כ בא בתחלתו לענין ממון וא"נ אבל במקום שבא מתחלתו לשבועה והי' יכול לשבע נגדו ולפטור ולענין שבועה המניה התורה כשנים כמ"ש הריב"ם בתוס' ב"ב דף ל"ב א"כ הרי לזה הימניה התורה והוה כי הך דכתב הרמב"ם פט"ז מעדות דאיסור בעד אחד הוחזק והו"ל כשנים ואח"כ נסקל על ידו. וזה לדעתי מ"ש לא יקום ע"א באיש לכל עון ולכל חטאת ודרשו חז"ל לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה והיינו שתחלת הקימה להעיד אינו קם לעון ולחטאת אבל קם הוא לשבועה ותחלת הקימה צריך להיות לשבועה ואח"כ ממילא בא גם לממון וז"ב כשמש. ובמ"ש נתיישב מה ששמעתי מקשים בהא דקיי"ל דעד המסייע פוטר משבועה ומטעם ק"ו אם יכול לחייב שבועה מכ"ש לפטור ושמעתי שהגאון נו"ב הקשה דממנ"פ אם מועיל לחייב שבועה וכשזה נשבע מפטר הלה אלמא דשבועה אלים יותר מע"א וא"כ למה יפטור משבועה דמשמע דע"א נאמן יותר וכבר כתבתי בזה. וכעת נראה לי בפשיטות דכך גזרה חכמת התורה דאינו קם לממון רק לשבועה אבל לענין שבועה הרי הוא כשנים וא"כ בין לחייב בין לפטור כל שאינו רק שבועה בלבד הרי הוא כשנים וא"כ שנים נאמנים בין להוציא בין לפטור ומכאן נסתייע דברי הריב"ם ועיין ש"ך סי' ע"ה ובב"ש סי' מ"ב ולפמ"ש דברי ריב"ם יש להם יסוד דלענין שבועה הרי הוא כשנים ודו"ק היטב: