ומצאתי בשיטה מקובצת שכתב בשם הר"י מיגש דקושית הש"ס תרי ותרי היינו דוקא על אנוסים היו דבקטנים ופסולים לא שייך זאת וכפי הנראה כיון לזה אבל דברי התוס' תמוהים ואני אמרתי דגם על אנוסים היו יש לומר דאינם מכחישין הלואה רק דאנוסים היו על חתימה בשטר תו יהיה דינו כשטר וגובה מלקוחות ושוב הראשונים נאמנים על השטר דהא אינם מכחישים גוף ההלואה אך זה אינו דכיון דהשטר מכחישין שאין לו דין שטר זהו הוה כגוף העדות על השטר ולזה אינם נאמנים הראשונים ולא הוה שטר ודו"ק וצ"ע. שוב ראיתי לאיזה אחרון שהעיר בזה וכתב כמ"ש אבל אינו נכון וכמ"ש דעכ"פ בהשטר אינם נאמנים ודו"ק וצ"ע. ובמ"ש יש ליישב דברי מהרש"ך הובא במלמ"ל פ"ג מעדות הלכה ה' והיינו דכיון דחתמו עצמן להיפך א"כ לא שייך לומר דמה שחתמו עצמן מקודם להיפך הוה כמו שנחקרה עדותן בב"ד דהרי אם היו בא לב"ד שני העדיות לא הוה כמו שנחקרה בב"ד דהא היה דין מרומה אבל זה אינו דהרי אם אמרו אח"כ דאנוסין היו או פסולין מכל מקום אין נאמנים לחזור והוה כמו שנחקרה בב"ד וע"כ דברי המהרש"ך תמוהין דלא עדיף חתימתן בשטר מאילו אמרו בע"פ להיפך ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קע״ז (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.